אנטואן דה סנט-אכזופרי – הטייס, הסופר ובעיקר אבי הנסיך הקטן… מיכל דורון

 

ב29 ליוני 1900 נולד אנטואן דה סנט-אכזופרי. היה טייס, סופר, משורר ועיתונאי צרפתי, שנודע בעיקר בזכות ספר הילדים שכתב "הנסיך הקטן".

אנטואן דה סנט אכסופרי

 הטייס והנסיך

 הנסיך הקטן שהפך לסמל של התובנה, הילד שאינו מפחד לשאול את השאלות הנוקבות ומציג את המבוגרים באור מגוחך ואירוני אך עם חמלה מהצד השני, הפך למושג ברור וידוע בתרבות המערבית.

הבקשה לצייר כבשה והמלך שמחלק פקודות לכוכבים, הפכו לסמלים מוכרים לכולנו. בחרתי לארח הפעם על ספת הגרפולוג את הסופר אנטואן דה סנט אכזופרי ,האחראי ליצירה מופלאה זו וליצירות אחרות, כמו 'טיסת לילה' המעמיקה לא פחות ולשאר ספריו ביניהם 'אדמת בני אדם' ועוד, אשר נכתבו להבדיל מ'הנסיך הקטן', בעיניים של מבוגר.

 

לשם כך הצטיידתי בשני כתבי-יד של אנטואן דה סנט אכזופרי מתקופות שונות, באדיבותה של פר' אביבה קרינסקי.  למרות שהכתב ראשון נכתב כמכתב והשני כטיוטה לספר, ניתן להסיק מסקנות חותכות, שכן הן נכתבו על גבי דפים חלקים ומכילות שורות רבות.

במכתב  לאחותו גבריאל בשנת 1928 מתגלה כתב ידו הקטן , ממבט ראשון נראה כתב היד  מאופק ועצור.  בכדי לכתוב בכתב יד קטן נדרש הכותב לצמצום התנועה המוטורית מכאן שהשליטה העצמית והמופנמות, היא חלק דומיננטי באישיותו של הסופר, העיתונאי והטייס. החלק הרציונאלי בולט באישיותו, הכתב קטן, מסודר, השורות די ישרות וניכר כי הוא  משתדל לכתוב בכתב ברור במרווחים גדולים בין האותיות כמו אדם שמפסיק את פעילותו (הכתיבה).  חושב מספר פעמים בטרם מתכנן את פעילותו הבאה. לשם האיזון שהוא משיג בתפקודו זה, עליו להתגבר על חלקים באישיותו שאינם תואמים למכונה המשומנת אותה הוא מנסה ליצור.

קיימות נקודות שחורות די גדולות, כמו בלמים בסופי המשפטים ואלו מעידות על הדחקות ומאבק בהצפה רגשית. הכותב נאבק בסערת הרגשות שעומדת להתפרץ ולשם כך מקים מבנה בקרקעית נפשו בכדי שלא ידלפו ויציפו אותו רגשותיו וזיכרונותיו. דה סנט אכזופרי אינו שוכח להקים מבנה זה בכל משפט משמע בסופה של כל פעולה.

במבט פנימה ניכרים בכתב ידו אותיות עדינות ושבירות, עם תנועה פנימית ומאידך אותיות זוויתיות, עם רטט, נוקשות ללא תנועה, עד כדי קיפאון.  שני חלקים אלו מעידים על החלק הפגיע. קיימות מילים בהן הכתב גלוי ושביר ללא גג ומעטפת ומהצד השני מילים קפואות ללא תנועה, עם זווית ישרה, אותיות כמו חיילים המכילות זוויות חדות כתער. זהו החלק הנוקשה, הציני, אשר הסופר עוטה על עצמו כדי לא לספוג את פגעי מזג האוויר והסערה.

 

כאשר משווים בין שני כתבי-היד בתקופות השונות, מתגלים הבדלים דרמטיים באישיותו של הסופר .

שולי הפתיחה במכתב משנת 1928 , מתרחבים בהדרגה, ומעידים על זהירותו של הכותב ועל הסתגלותו האיטית וההדרגתית.

ניכר אדם ביקורתי, מרדן, עקשן, הכתב זוויתי, רוטט, העיצוב מקורי, עם גדמים -משמע סיומים עבים בסופי הקווים,  החושש משינויים, עקשן מאוד, הכופה על עצמו דידקטיות.  הכתב מאופק, מסודר והחלקים העדינים מודחקים  ולמרות החלק הפגיע ונטייתו לצד פילוסופי ומופשט בחשיבתו, הוא מגייס את כוחותיו להדחקת רגשותיו.

 

בשנת 1943 כאשר דה סנט אכזופרי כותב את הטיוטה לפרק הראשון לספרו 'הנסיך הקטן' כתב-ידו מסמל את השינויים שעבר הסופר בחמש עשרה השנים שחלפו.

שולי הפתיחה מתרחבים ונסוגים ויוצרים מבנה חד ומשונן המשקף את חוסר השקט  והכעס הפנימי של הכותב.  זוהי כבר אינה אותה הסתגלות הדרגתית ושקולה הבאה לידי ביטוי בכתב הקודם, אלא ניכר כי הסופר הסיר את הכפפות.

 

כתב היד קטן עוד יותר ומעיד על תחושת שבריריות. עם זאת  התנועה מהירה יותר וניכר כי הבקרה המתמדת של הסופר מפנה את מקומה לחוטים המהירים של האינטואיציה. הרווחים בין המילים גדולים יותר, ומעידים על תחושת  הניכור ובדידות הקיומית  של הכותב. ניכר כי הסופר השיל כמה ממנגנוני ההגנה שהיה רגיל אליהם ;   הכתב מפושט, עדין, ללא קימורים ועטיפות ונראה כי הכותב אמנם חושש מפגעי מזג האוויר אך נשאר בכל זאת חשוף ופגיע. תנועת היד קלילה יותר, מהירה יותר ונותנת דרור לרעיונות, אך מאידך חוקי הלוגיקה והצד הדידקטי, אותם כפה בעבר בצורה מלאה על עולמו הלא מודע, אינם מהווים עוד עוגן של ממש בנפשו.

 

שנה מאוחר יותר, קיץ 1944, ספרו 'הנסיך הקטן' כבר מתפרסם, דה סנט אכזופרי מתכוון לפרוש מתפקידו כטייס, אך מסכים למשימה אחרונה, איסוף מידע על תנועת כוחות גרמניים, בעמק נהר הרון.  תפקיד זה  אמור לחתום פרק זה של חייו. אך מטיסה זו לא שב לעולם.

"ארץ הדמעות היא כולה מסתורין" מתוך' הנסיך הקטן' שנת  1943.

 

תפריט

כניסה לרשומים

שכחת סיסמא?