גרפולוגיה וזמן האבחון הגרפולוגי של הזמן הפסיכולוגי באישיות האדם, ד"ר יגאל ורדי – 2019

הזמן האישיותי והאבחון הגרפולוגי אודותיו

האבחון הגרפולוגי מקנה לנו מידע על אודות אישיותו של האדם בהקשר לתפקודי נפש שונים. בספרות הגרפולוגית המקצועית יש מחסור בדיון על אודות הקשר בין כתב היד לבין האבחון של "הזמן הפסיכולוגי" המאפיין כל אחד מאיתנו. במאמר זה אציג את האפיונים הפסיכולוגיים של "זמן ואישיות" כפי שהם באים לידי ביטוי בטיפולוגיה של ישראל אודם (טיפוסי א-ט) ולאחר מכן אציג דוגמאות היפותטיות של תרכובות טיפוסים המייצגות תרכובות של סוגי זמנים שונים המצויים בנפשו של האדם ומשפיעים על אורח חייו בכל מה שניתן לכנות "ניצול הזמן" בחיים או ניהול משאב הזמן.

 

המרחב, זמן והקצב

ניתן לומר שהאדם מתאפיין בשלושה ווקטורים הסתגלותיים: בתחושה הסובייקטיבית של מרחב קיומי, בזמן הנפשי ובקצב שבו הוא פועל ביומיום. נשאלת השאלה הכיצד שלושת מרכיבים אלו חוברים יחדיו לכלל גיבוש הזהות האישיותית.

 

הזמן המשתנה מגיל ההתבגרות, לבגרות ולבסוף לזקנה

מיום לידתו, האדם עובר שלבים שונים של התפתחות רגשית, קוגניטיבית וזהותית. כל תקופה מייצגת זמן פסיכולוגי אוניברסלי אשר יש לו ווריאציה ושונות אצל כל אדם בהתאם להשפעת אישיותו. בגיל ההתבגרות האדם חווה עתיד שהוא נצח ולכן איננו חושב ואיננו מתכנן את עתידו אלא שקוע ביומיום העכשווי. במעבר מגיל ההתגברות לבגרות, האדם עובר טרנספורמציה לעבר פאזה נפשית יותר מעודנת בהסתכלות על אודות ציר הזמן של עבר, הווה ועתיד. העבר מהווה נכס של זיכרון להפקת לקחים, יש התחשבות מודעת לגבי העתיד לבוא לטווח קצר, בינוני וארוך ובמקביל יש התמקדות בהווה העכשווי. בגיל זקנה כאשר אדם עומד חווייתית מול "החור השחור" של תודעת סופיותו, הממצאים האנתרופולוגיים מלמדים שאנשים בגיל הזה מנסים בצורה לא מודעת לבצע מהלכים קוגניטיביים וגם התנהגותיים כדי לנסות לעצור את הזמן על מנת לעכב את הנפילה לעבר החור השחור. בגיל הזקנה האדם מעדיף לשקוע בעברו או להיקבע באידאה פיקס אך פחות להיחשף לשאון החיצוני המייצג את הזמן המתחלף הדינמי. לכן, בגיל הזקנה האדם מעדיף להגיף את התריסים, לכבות את הרדיו והטלוויזיה ולהיות שקוע בהווה נצחי בלתי-משתנה.

 

ידיעת המוות כאופק ממשי המשפיע על הקיום האנושי

המודעות העצמית של האדם מקנה לו במקביל גם מודעת לעבר עתידו. ידיעת העתיד חושפת את האדם להבנה שהוא בן-תמותה. ידיעת פוטנציאל המוות, כלומר סופיות החיים מקנה לאדם שתי אפשרויות תגובה. ישנם כאלו שפחד המוות גורר לפחד מן החיים והם מתנהלים בצורה קטטונית, ללא דרגות חופש של בחירה ספונטנית. הם משועבדים לחרדה המשתקת. לעומת זאת, ישנם כאלו אשר ידיעת המוות מהווה בעבורם אופק המתפקד כקנה מידה חיובי הגורר לקביעת סדר עדיפויות נכון ויעיל יותר לגבי חיי היומיום. האדם חופשי לתכנן את חייו מן הווה לעבר המחר ולעצב את הביוגרפיה שלו על פי הרצוי והראוי מבחינתו.

 

 

הזמן המשתנה מול הזמן הסטטי

ניתן להציג מבחינה פילוסופית ופיזיקלית סוגים שונים של זמנים: זמן ליניארי, זמן מעגלי, זמן אל-זמני (סינכרוני) לעומת זמן רציף (דיאכרוני). הפילוסופיה מושפעת משני הוגים פרה-סוקרטים: הרקליטוס מול פרמנידס. הרקליטוס טען ש"הכל זורם", הכל נתון בשינוי מתמיד ולכן הוסיף: "אינך יכול לטבול פעמיים באותו נחל". שכן, בפעם הבאה הנחל משתנה ואתה משתנה. לעומת זאת, פרמנידס טען שתחושת הזמן המשתנה היא תעתוע חושי וכי למעשה הכל נמצא בקיפאון סטטי והזמן לא חל על המציאות. המודל  של זמן משתנה על פי הרקליטוס לעומת זאת, סטטי על פי פרמנידס בא לידי ביטוי ברומן של הרמן הסה: נרקיס וגולדמונד, כמייצגים שני סוגי אקזיסטנציה. גולדמונד הוא הרקליטי ואילו נרקיס הוא פרמנידי. גולדמונד הוא האמן הנודד בעולם ומצוי בהשתנות בלתי פוסקת של עצמו ושל החוויות שהוא עובר מול סביבתו המשתנה. לעומתו, נרקיס הוא נזיר הצפון בתוך מנזר ואיננו מוצא צורך או מוטיבציה לנוע, לנסוע ולהשתנות. הוא שקוע בחוויית שיא של רליגיוזיות מול האל.

 

אופנים פסיכולוגיים שונים של קיום בזמן

ישנם אנשים שחיים את ההווה בצורה מרוכזת, ממוקדת ואפקטיבית. ניתן לומר שהאידיאל הבודהיסטי הוא להתעלם מן העבר המעיק (רגשות אשמה) ומחרדת המחר הווירטואלית ולחיות בהווה רגעי. זאת המשאלה הבודהיסטית. לעומת זאת, ישנם אנשים ששקועים בנוסטלגיה לעבר האתמול. יש כאלו שהנוסטלגיה מענגת אותם ויש כאלו ששקועים בנוסטלגיה של עצב. ישנם אנשים שחיים בצורה פרו-אקטיבית וכל הזמן מדברים על מחר ברמה ההישגית והמשימתית עד כדי כך שהם שוכחים ליהנות מן ההווה הפשוט היומיומי. ישנם אנשים שתקועים בזמן בלתי-משתנה והם מתעלמים מן היומיום תוך כדי היצמדות למחשבות סובייקטיביות בינם לבין עצמם מבלי להיות מעורים בחיים הזורמים שבסביבתם. ישנם אנשים שחיים בצורה מאוזנת בין זיכרון העבר, תכנון העתיד והתמקדות בהווה. ישנם אנשים שחיים זמן ליניארי שבו דקה חולפת לעבר הדקה הבאה וכך גם לגבי השעה. לעומתם, ישנם אנשים שחווים זמן קופצני כאשר המרווח בין זמן אחד לשני איננו רציף ואיננו אחיד אלא קפריזי יותר בחוויה הסובייקטיבית.

 

אבחון של זמן ואישיות על בסיס המתודה הטיפולוגית של ישראל אודם א-ט

על מנת לסייע לאיש המקצוע הגרפולוג לעבוד בצורה מתודית בניסיון לאבחן את הקשר בין האישיות של האדם לבין הזמן הפסיכולוגי המצוי בו באופן חוויתי וסובייקטיבי, אנו נדרשים להציג מתודה אבחונית מובנית. לשם כך אציג את הקשר בין הזמן האישיותי המאפיין את תשעת טיפוסי האישיות א-ט על פי תורת הפוטנציות של ישראל אודם. לאחר מכן אציג את הפסיכודינמיקה הנוצרת עקב תרכובת של פסיפס טיפולוגי המאפיין את הזהות הקולאז'ית של כל אחד ואחד. אפתח בהצגה מינימליסטית של אפיון חווית הזמן של טיפוס א-ט ולאחר מכן אציג זאת בהרחבה.

טיפוס א: חי הווה מתמשך ללא תכנון עתידי וללא שקיעה בעבר.

טיפוס ב: חי במגמה פרו-אקטיבית לעבר העתיד עם התמקדות בהווה ועם זיכרון עבר חי.

טיפוס ג: חי בזמן משתנה באופן אינטנסיבי ולכן קשה לו מול רוטינה ומול הווה סטטי.

טיפוס ד: חי בצורה מאוזנת בין עבר המקנה הפקת לקחים, עתיד מתוכנן והווה ריאליסטי שהוא ממוקד בו.

טיפוס ה: תקוע בזמן עכשווי ללא זמן משתנה עם זיכרונות מועקה מן האתמול ועתיד מוכחש.

טיפוס ו: חי בהווה עכשווי עם נוסטלגיה לעבר העבר. דוחה דברים למחר ולמחרתיים.

טיפוס ז: חי בזמן הווה היפר-ריאליסטי עם זיכרונות מעיקים מן העבר בתכנון עתידי ריאליסטי לעבר המחר.

טיפוס ח: חווה הדחקות קשות מן העבר ולכן העבר לא קיים בתודעה. עיוור לעתיד ושקוע בהווה משתנה וקופצני כאילו "דורך על גחלים".

טיפוס ט: חי בהווה עכשווי מקוטע וקופצני עם מעט נוסטלגיות לעבר קרוב ועם מעט תכנון לעתיד.

 

 

טיפוס א': הנירפה

 

מס. זמן פרשנות פסיכולוגית
1. עבר העבר מוכחש
2. הווה חי הווה מתמשך באופן קופצני ומקוטע
3. עתיד איננו חושב על העתיד
4. מהירות ביצוע ניהול משאב הזמן נעשה בצורה מונוטונית ואיטית

 

 

טיפוס ב': האינטגרטיבי

 

מס. זמן פרשנות פסיכולוגית
1. עבר זוכר את העבר כחוויה ערה
2. הווה מרוכז בהווה פרודוקטיבי
3. עתיד מתכנן את העתיד לטווח קצר עד בינוני בצורה פרואקטיבית
4. מהירות ביצוע פועל בצורה זריזה ואינטנסיבית, הספקי

 

 

טיפוס ג': האימפולסיבי

 

מס. זמן פרשנות פסיכולוגית
1. עבר מכחיש את העבר
2. הווה מרוכז בהווה אינטנסיבי משתנה ומקוטע
3. עתיד חווה את העתיד כפנטזיה מגלומנית ולכן לא ריאלית
4. מהירות ביצוע זריז, הספקי אך בעיקר נמהר וקצר סבלנות

 

 

טיפוס ד': הרציונלי

 

מס. זמן פרשנות פסיכולוגית
1. עבר זוכר את העבר באופן מוקפד אבל עם סינון
2. הווה מרוכז בהווה באופן ממוקד
3. עתיד מתכנן את העתיד לטווח קצר, בינוני וארוך
4. מהירות ביצוע קצוב ומדורג בניהול משאב הזמן

 

 

 

טיפוס ה': האוטיסטי

 

מס. זמן פרשנות פסיכולוגית
1. עבר זיכרונות העבר מודחקים מן הזיכרון
2. הווה חי הווה המשכי ואל-זמני
3. עתיד משתדל להכחיש את קיום העתיד כדי לעצור את הזמן
4. מהירות ביצוע איטי בביצוע

 

 

טיפוס ו': הנרקיסיסטי

 

מס. זמן פרשנות פסיכולוגית
1. עבר שקוע בעבר נוסטלגי מענג, חי את העבר, מחייה אותו
2. הווה חי את ההווה העכשווי, הנעים והמפנק
3. עתיד חי עתיד אילוזיונרי ללא תכנון ממשי
4. מהירות ביצוע איטי בביצוע ובניהול משאב הזמן

 

 

טיפוס ז': הרפורמטורי

 

מס. זמן פרשנות פסיכולוגית
1. עבר מדחיק זיכרונות עבר קשים
2. הווה מרוכז בהווה פרגמטי וריאליסטי של עשייה ממוקדת
3. עתיד מתכנן את העתיד לטווח קצר עד בינוני באופן ריאליסטי
4. מהירות ביצוע קצוב ומדורג אך דרוך לעמוד בלו"ז באופן ליניארי

 

 

טיפוס ח': האיובי-זאבי

 

מס. זמן פרשנות פסיכולוגית
1. עבר העבר הכואב מודחק
2. הווה ההווה נחווה כזמן מקוטע, אך הוא מרוכז בפרקטיקה של היום
3. עתיד מתקשה לתכנן את העתיד מכיוון שהוא טרוד בהווה המציק
4. מהירות ביצוע פועל בקוצר רוח אך לא בעקביות

 

 

טיפוס ט': האנרכי-יצרי

 

מס. זמן פרשנות פסיכולוגית
5. עבר זיכרונות עבר מקוטעים ומועטים
6. הווה חי את ההווה בזמן קופצני
7. עתיד איננו מתכנן את העתיד אלא שקוע בהווה עכשווי
8. מהירות ביצוע קצוב וזריז לסירוגין לפי מצבי רוח משתנים

התרכבות האישיותית של הזמן הפסיכולוגי

אציג להלן תרכובות היפותטיות של כתבי יד כאשר מדובר בתרכובת משולשת של טיפוסים שונים המאפיינים את התנועה, הצורה והארגון בכתב היד. האישיות נדרשת לקחת את הפסיפס הקולאז'י של טיפוסי האישיות המאפיינים את האדם ולבצע פיצול של עיקר וטפל, של דומיננטי מול פחות דומיננטי ובשפת הגשטאלט של פיצול בין דמות לרקע. הטיפוס הדומיננטי הוא השליט והטיפוסים האחרים משפיעים עליו במשוב של מעגל קיברנטי סגור. לעיתים הטיפוסים המינוריים מעצימים את הטיפוס הדומיננטי, לעיתים מנטרלים אותו ולעיתים מווסתים אותו.

 

דוגמאות:

הסיכומים נכתבו בלשון זכר אך הם מכוונים לזכר ונקבה כאחד.

 

דוגמא א'

 

מס. הסימן הכתיבתי הטיפוס הפסיכולוגי פרשנות הזמן הפסיכולוגי
1. תנועה ג המזג דוחף אותו לעשייה תזזיתית, אצה לו דרכו
2. צורה ב האגו מנתב את הזמן התזזיתי לזמן פרו-אקטיבי
3. ארגון ד יש תכנון אסטרטגי של הזמן

 

סיכום מילולי:

לפנינו אדם המתאפיין בשלושה סוגי זמנים. המזג דוחף אותו לחוויית זמן משתנה תדיר ללא תכנון. האגו מווסת את הזמן התזזיתי לזמן פרו-אקטיבי אך אינטנסיבי ומהיר. הרציו מקנה לו ראייה אסטרטגית של מרחב זמן רב-שלבי המקנה עוד יותר בקרה וויסות לזמן התזזיתי.

 

 

דוגמא ב'

 

מס. הסימן הכתיבתי הטיפוס הפסיכולוגי פרשנות הזמן הפסיכולוגי
1. תנועה ו המזג מקנה זמן המשכי, מונוטוני ללא תכנון
2. צורה ז האגו מקנה לו זמן עכשווי פרקטי דרוך
3. ארגון ד הרציו מקנה לו ראייה אסטרטגית של מרחב הזמן העתידי

 

סיכום מילולי:

הכותב פועל במשולב על פי זמן מתוכנן רב-שלבי, כאשר הוא מרוכז בזמן פרקטי עכשווי אך מדי פעם שוקע לרגרסיה של זמן מונוטוני והמשכי כתחושת מנוחה לזמן המאומץ שהוא חווה באופן תדיר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דוגמא ג'

 

מס. הסימן הכתיבתי הטיפוס הפסיכולוגי פרשנות הזמן הפסיכולוגי
1. תנועה ג המזג דוחף לזמן משתנה, קופצני ולא רציף
2. צורה ח האגו מקנה תחושה של זמן הווה קופצני וללא משך
3. ארגון ב הרציו מקנה מוטיבציה לתכנון פרו-אקטיבי

 

סיכום מילולי:

הכותב מאופיין כאדם המתאמץ לתכנן את חייו בצורה פרו-אקטיבית אך הוא נאלץ להיות משועבד לזמן קפריזי ביומיום העכשווי המשתנה תדיר וללא רצף. לכן, המשמעת של זמן עתידי משתבש לזמן בחוסר שליטה.

 

 

דוגמא ד'

 

מס. הסימן הכתיבתי הטיפוס הפסיכולוגי פרשנות הזמן הפסיכולוגי
1. תנועה ב המזג דוחף לזמן ממוקד מטרה עתידי
2. צורה ו האגו דוחף להיות מרוכז בהווה עכשווי
3. ארגון ג הרציו גורר לתכנון זמן עתידי מבולבל ולא מסודר

 

סיכום מילולי:

הכותב מאופיין כאדם נמרץ המחפש לנתב את האנרגיות לפי זמן תהליכי ממוקד מטרה, אך מגמה זאת משתבשת במהלך בזמן בעקבות התרכזות בזמן הווה נהנתני ובמקביל בתכנון זמן מבולבל והיסטרי.

 

 

דוגמא ה'

 

מס. הסימן הכתיבתי הטיפוס הפסיכולוגי פרשנות הזמן הפסיכולוגי
1. תנועה ה המזג משעבד את האדם לחוויית זמן קטטונית
2. צורה ד האגו מסייע לאדם לתכנן את היומיום שלו באופן מסודר
3. ארגון ז הרציו עוזר לאדם לתכנן את יום העבודה שלו על פי פרקטיקה ריאלית

 

סיכום מילולי:

הכותב מאופיין בשסע בין ריאליזם פרגמטי בתכנון חייו עם הקצאת משאבים שקולה של זמן לטווח קצר בינוני וארוך, אך במהלך עשייתו הפרודוקטיבית, הוא חווה ימים של קיפאון וקיבעון שבהם הוא שוקע לעבר מרה שחורה של אי-עשייה.

 

תפריט

כניסה לרשומים

שכחת סיסמא?