שליטה עצמית ואמפתיה, היבטים גרפולוגיים – רויטל קינן

המחקר: היבטים גרפולוגיים מתוך מחקר בנושא שליטה עצמית ואמפתיה שנבדקו בעזרת שאלונים וכתבי יד.

עורכת המחקר: רויטל קינן.

מנחה: פרופ' מירי שרף.

מחקר תיזה שהוגש במסגרת תואר שני בחוג לייעוץ והתפתחות האדם, הפקולטה לחינוך, אוני' חיפה (2013).

הקדמה:

המחקר המוצג להלן מציג רק את ההיבטים הקשורים לתחום הגרפולוגיה. (את המחקר בשלמותו, כולל ביבליוגרפיה, ניתן להשיג בספרית אוניברסיטת חיפה). מטרת המחקר בתחום הגרפולוגיה היתה לבדוק את הקשרים הסטטיסטיים של האבחון הגרפולוגי אל מול שאלונים בעלי מהימנות ותוקף אקדמיים. בנוסף, נבחנה מהימנות בין שופטים ונבדקו קשרים סטטיסטיים של משתני רקע של הנבדקים עם סימנים גראפיים שנבדקו במחקר. ממצאי המחקר אינם מחדשים את הידע התיאורטי הקיים אצל גרפולוג מוסמך, אך מהווים תיקוף למס' מדדים המקובלים בעולם הגרפולוגיה. עבודה זו היא בבחינת "קצה קצהו של קרחון" ואנו זקוקים למחקרים רבים אשר ייבחנו בכלים מדעיים את תקפותו ומהימנותו של האבחון הגרפולוגי, כך שיקבל את ההכרה האקדמית הראויה לו ויהפוך לכלי אבחון מן השורה. בחרתי לתמצת את ההיבטים הגרפולוגיים ולפרסמם על מנת שחוקרים אחרים יוכלו להכיר את האופן בו בחרנו לערוך את המחקר ויפיקו לקחים מתודולוגיים בתכנון מחקר חדש. ולסיום, תודה רבה לגרפולוגים שסייעו ותמכו במהלך המחקר. תודה לדורית ואלך שתרמה מחכמתה, ניסיונה ומזמנה היקר בניתוח כתבי היד, תודה לשייקה לנדאו ודפנה ילון – על הייעוץ וההפניות לחומר תיאורטי רלוונטי.

תקציר

מטרת המחקר בכללותו הייתה לבחון את הקשר בין רמת האמפתיה והשליטה העצמית של אבות ואמהות, לבין רמת האמפתיה והשליטה העצמית של בניהם ובנותיהם המתבגרים. השערות המחקר נבחנו באמצעות שאלונים בדיווח עצמי ודרך אבחון כתבי ידם של הנבדקים.

השערות המחקר היו:

  1. יימצא קשר חיובי בין רמת האמפתיה והשליטה העצמית של ההורים לבין רמת האמפתיה והשליטה העצמית של ילדם.
  2. הקשר בין אמפתיה ושליטה עצמית בין ההורה לילד יהיה גבוה יותר בקרב הורה וילד בני אותו מין מאשר הקשר בין הורה וילד בני המין הנגדי.
  3. הקשר בין אמפתיה ושליטה עצמית בין הורים וילדיהם יתווך באמצעות אסטרטגיות הוויסות הרגשי בהן נקטו ההורים.
  4. יימצאו קשרים חיוביים בין מרכיבי האבחון הגרפולוגי של שליטה עצמית ואמפתיה בכתבי היד לבין סולמות האמפתיה ושליטה העצמית בשאלוני המחקר.

לבחינת השערות המחקר נדגמו 152 נבדקים: 51 טריאדות של אמהות, אבות וילדיהם המתבגרים (למעט משפחה אחת בה השתתפו אב ובנו).

משתני המחקר נבדקו בכלי המחקר הבאים:

שאלון פרטי רקע – הכולל פרטים כגון: גיל, מין, ארץ מוצא, השכלה, כמו גם שאלות לגבי המצב הבריאותי של הנבדק והיד בה הוא כותב (לצורך הבדיקה הגרפולוגית). שאלון למדידת אמפתיה Interpersonal Reactivity index (Davis, 1980).

שאלון שליטה עצמית Self Control Scale (Tangney & Boone, 2004).

שאלון תגובה לרגשות שליליים של הילדים The Coping with Childrens Negative

Emotions Scale (Fabes et al., 1990).

אבחון גרפולוגי של כתבי היד על פי סימנים גראפיים מוסכמים, לצורך אבחון שליטה עצמית ואמפתיה.

ממצאי המחקר אינם תומכים בהשערות בנוגע להעברה בין-דורית של אמפתיה ושליטה עצמית, יחד עם זאת, הממצאים חושפים קשרים בין דאגה אמפתית של האב לבין דאגה אמפתית של הילד. בנוסף, מבדיקת המתאמים באבחון הגרפולוגי, בכל הנוגע לשליטה עצמית, עולה כי קיים קשר חיובי בין מס' סימנים גראפיים אשר נמצאו אצל אבות ואמהות לבין אותם סימנים אצל בניהם.

ההשערה הרביעית בנוגע לקשרים בין המשתנים שנבדקו בשאלונים ובאבחון הגרפולוגי אוששה באופן חלקי. ממצאי המחקר מצביעים על מספר קשרים מובהקים בין משתני האבחון הגרפולוגי לבין משתני שאלוני המחקר (בעיקר אצל בני הנוער). מעניין לשים לב לכך, כי בקרב הילדים נמצאו יותר קשרים בין תוצאות האבחון הגרפולוגי לתוצאות השאלונים, ואילו בקרב ההורים נמצאו פחות קשרים כאלו. יתכן, שהבדל זה משקף את הפער בין כלי אבחון אובייקטיבי – ניתוח כתבי היד, לבין שאלונים במילוי עצמי אשר נשענים על תפיסתו הסובייקטיבית של הנבדק. יתכן כי אצל ההורים, המילוי העצמי של השאלונים יצר הטייה בדיווח, משום שבאופן תת מודע אנשים הממלאים שאלונים יבקשו לתאר עצמם באור חיובי (Meyer & Kurts, 2006) ואילו אצל בני הנוער, אשר עדיין פחות מודעים לצורך להציג עצמם באור חיובי, השאלונים משקפים טוב יותר את המציאות ועל כן, נמצאו קשרים חזקים יותר בין תוצאות השאלונים לבין תוצאות האבחון הגרפולוגי שלהם.

הגדרת משתני המחקר

אמפתיה

אמפתיה הנה תופעה רבת ממדים הכוללת: תכונות (נטיות אמפתיות של היחיד), מצבים (רגעי התנסות אמפתיים הנוצרים במצבים מסוימים) והתנהגויות בין-אישיות (סיוע או נחמה). בשל מורכבותה, ניתן למצוא בספרות הגדרות רבות למושג , שביסוד כולן עומדת היכולת של הפרט לזהות ולהבין את רגשותיו של האחר ולאמץ את הפרספקטיבה שלו. יכולת זו, ראשיתה, על פי המודל שלDavis (1996) בתכונות, ואלו מצידן עשויות להשפיע על ההתנסות וההתנהגויות הבין-אישיות. תכונות אלו כוללות הן אספקטים אפקטיביים והן קוגניטיביים. המרכיבים הקוגניטיביים כוללים את היכולת להבין את עמדתו של האחר (perspective-taking), משמע – לאמץ באופן ספונטאני את תפיסתו הפסיכולוגית של זה העומד ממול, ואת מרכיב הדמיון (fantasy), המתייחס ליכולת של היחיד להזדהות ולהיכנס לנעליהם של דמויות אחרות, כמו למשל דמויות בדויות מתוך ספרים, סרטים ומשחקים.  היכולת לראות דברים מנקודת מבטו של האחר, דורשת למעשה מן הפרט יכולת קוגניטיבית לדמיין כיצד אדם אחר חווה דברים. זהו תנאי הכרחי לתגובה רגשית אמפתית, אך לא מספק, שכן לקיחת הפרספקטיבה של האחר יכולה גם לשמש ככלי להשגת מטרות זדוניות.

האספקטים הרגשיים מתייחסים להתנסות בחוויות, תחושות ורגשות של האחר. התגובה הרגשית להתנסויות אלו יכולה לבוא לידי ביטוי בשתי דרכים: האחת, סימפטיה או התייחסות אמפתית             ( empathic concern), והשנייה – מצוקה אישית(personal distress) . חשוב להבחין בין סימפטיה לבין מצוקה אישית, משום שרק סימפטיה מניעה את האדם להתנהגות פרו חברתית, בעוד שמצוקה אישית מובילה לעיתים להתנהגות נמנעת. זאת ועוד, הנטייה לחוש סימפטיה דורשת כישוריי התמודדות טובים יותר ויכולת וויסות רגשות גבוהה יותר מאשר מצוקה אישית.

שליטה עצמית

שליטה עצמית מייצגת קשת התנהגויות מכוונות מטרה, שיעדן שינוי סביבתו החיצונית והפנימית של האדם או התמודדות עם מחשבות מפריעות, רגשות שליליים, כאב ושינוי הרגלים. התנהגות מוגדרת כשליטה עצמית רק במידה והפרט מפעיל תהליכים של ויסות קוגניציות. תהליכים אלה כוללים את הקשב של הפרט לכך שאירעה הפרעה בדרכי החשיבה אליהן הוא מורגל, הערכתו כי להפרעה זו נודעת חשיבות בשמירה על רווחתו הנפשית, אמונתו כי נקיטת פעולה תוביל לתוצאה המקווה והציפייה שלו כי הוא עצמו מסוגל להביא לשינוי המיוחל. התנהגות זו, תלויה ביכולתו של הפרט לשנות את תגובותיו הפנימיות, כמו גם למנוע נטיות התנהגותיות לא רצויות (כגון דחפים).

 

באופן כללי, שליטה עצמית מאפשרת לפרט לצאת מנקודת המבט האישית הסובייקטיבית, ובכך להפנות תשומת לב גם אל טרדות הזולת. באופן זה, מתקיים קשר בין האמפתיה לשליטה עצמית, ובין שליטה עצמית ליכולת לראות את המציאות מפרספקטיבה רחבה יותר. פרספקטיבה זו תאפשר ליחיד לווסת את רגשותיו על מנת להגיב לאחר באופן סימפטי ולא להיקלע למצוקה אישית.

השיטה

אבחון גרפולוגי

לצורך הבדיקה הגרפולוגית התבקש כל אחד מהנבדקים (הורים וילדיהם המתבגרים) להגיש 2 דפים בכתב ידו: א.  העתקה של קטע מודפס אחיד לכל הנבדקים. ב.   כתיבת חיבור חופשי – כאן התבקש הנבדק לכתוב באופן ספונטאני, את כל העולה על רוחו, על עמוד A4 לבן ולסיים בחתימה. משימות אלה הוגדרו ככאלו המיועדות לבדיקה גרפולוגית, ועל כן נדרשה הקפדה על תנאים מקדימים המהווים תנאים אופטימאליים: כתיבה בעט כדורי רגיל, על משטח נוח ויציב, בישיבה נוחה, על מצע של 3 דפים לבנים נוספים.

   האבחון הגרפולוגי בעבודה הנוכחית מתמקד רק במשתנים ספציפיים שהוגדרו לצורך אבחון גרפולוגי של אמפתיה ושליטה עצמית. המדדים הגרפולוגיים לבדיקת שליטה עצמית בעבודה זו היו: אחידות הצורה, יסוד הצורה, מרווח בין שורות, לחץ הכתב, איכות קו, תנועה, קצב, דחפים/מעצורים, סיווג פוטנציות על פי אודם. המדדים הגרפולוגיים לבדיקת אמפתיה בעבודה זו היו: איזור אמצעי, רוחב וצרות הכתב, קריאות, לחץ הכתב, וסיום קו. (ראה הסבר מפורט יותר לגבי המדדים בנספח). את האבחון ביצעו 2 גרפולוגיות שונות באופן בלתי תלוי לצורך בדיקת מהימנות בין שופטים. הגרפולוגיות בחנו סימנים גראפיים המשתייכים ל- 2 קבוצות שונות Nevo, 1986)): 1) מדדים גרפומוטוריים כגון יסוד צורה, מרווח בין שורות;. 2) תכונות התרשמותיות כגון תנועה ודחפים/מעצורים. במחקר הנוכחי נבחנה מהימנות בין שופטים. במקרים של אי הסכמות נערך דיון בין השופטות והתקבלה החלטה משותפת לגבי הדירוג המוסכם. מהימנות בין שופטים (intraclass correlation) במדדי השליטה העצמית והאמפתיה באבחון הגרפולוגי מוצגת בלוח 1

 לוח 1: מהימנות בין שופטים למדדי השליטה העצמית ולאמפתיה באבחון הגרפולוגי של הילדים, האימהות והאבות (N = 51).

ילדים אימהות אבות
  שליטה עצמית
.64 .79 .73 אחידות הצורה
.70 .84 .89 יסוד צורה
.65 .60 .67 מרווח שורות
.86 .80 .83 לחץ הכתב
.88 .81 .90 איכות הקו
.69 .79 .73 תנועה
.82 .75 .62 קצב
.58 .62 .81 דחפים/מעצורים
.89 .59 .69 אודם
.81 .82 .85 ציון כללי – שליטה עצמית
  אמפתיה
.69 .73 .80 איזור אמצעי
.77 .80 .81 רוחב/צרות
.71 .73 .75 קריאות הכתב
.77 .74 .75 לחץ הכתב
.73 .71 .72 סיום קו
.77 .75 .78 ציון כללי אמפתיה

ממצאים, דיון ומסקנות

לבחינת השערות המחקר נערכו מבחני מיתאם פירסון. ראשית, נבדקו המתאמים בין שאלוני המחקר של ההורים לבין שאלוני המחקר של הילדים, לאחר מכן נבדקו המתאמים בין האבחון הגרפולוגי של ההורים לבין שאלוני הילדים ולבסוף נבדקו המתאמים בין ממצאי הגרפולוגיה של ההורים לאלו של הילדים.

להלן מוצגים רק ממצאי השערות המחקר הנוגעות לאבחון הגרפולוגי :

מבדיקת המתאמים בין אמפתיה ושליטה עצמית של ההורים לבין אמפתיה ושליטה עצמית של ילדיהם, על פי הניתוחים הגרפולוגיים, עולה כי אין קשרים מובהקים בין אמפתיה של ההורים לבין אמפתיה של ילדיהם.

באשר לקריטריונים לשליטה עצמית, נמצא קשר חיובי מובהק בין יסוד צורה של האב לבין יסוד צורה של הילד (r = .40, p < .01) ובין מרווח שורות של האמא לבין מרווח שורות של הילד     ((r =.50, p < .001.

קשרים בין מרכיבי האבחון הגרפולוגי למדדי שליטה עצמית ואמפתיה בשאלוני המחקר

לבחינת השערת המחקר הרביעית, הבודקת את הקשר בין משתני האבחון הגרפולוגי לבין סולמות האמפתיה והשליטה העצמית בשאלונים, נערכו מבחני מתאם פרסון על פי דיווחי הילדים וההורים (בנפרד).

להלן יוצג לוח 2 המציג קשרים בין אבחון גרפולוגי לשאלונים אצל הנערים, בהם נמצאו קשרים משמעותיים יותר בין אבחון גרפולוגי למילוי עצמי של שאלונים (ללא נתוניי ההורים).

 

לוח 2: מתאמים בין שליטה עצמית ואמפתיה על פי האבחון הגרפולוגי של הילדים לבין שליטה עצמית ואמפתיה על פי שאלוני הילדים.

שליטה עצמית מצוקה התייחסות אמפתית פנטזיה נטילת פרספקטיבה
שליטה עצמית
.37** .23 .15 .01 .46***b אחידות הצורה
.42***b .09 .12 -.14 .05 יסוד צורה
.15 -.07 .22 -.01 .29* מרווח בין שורות
.18 .16 .11 -.05 .35** לחץ הכתב
.29* .03 .05 -.19 .36** איכות הקו
.24* .01 -.03 -.25+ .25+ תנועה
.33* .12 .10 -.11 .27+ קצב
.25 -.03 -.01 -.26+ .04 דחפים\מעצורים
.33* .07 -.01 -.20 .21 אודם
.38* .16 .24+ -.11 .25+ ציון כללי לשליטה עצמית
אמפתיה
-.01 .29* .11 .18 .16 איזור אמצעי
-.06 .21 .06 .14 .16 רוחב וצרות הכתב
.08 -.17 -.04 .17 .32* קריאות הכתב
-.06 .13 .06 .18 .18 לחץ
-.24+ .10 .10 .33* -.03 סיום קו
-.03 .20 .05 .24+ .27* ציון כללי אמפתיה

+p < .10 * p < .05 ** p < .01 ***p < .001

הערה: b = מובהק לאחר תיקון בונפרוני.

 

נמצאו מספר קשרים בין תוצאות האבחון הגרפולוגי ובין תוצאות השאלונים, שחשוב להפנות אליהם את תשומת הלב: בחינת המתאמים בין אמפתיה ושליטה עצמית על פי האבחון הגרפולוגי של הילדים לבין אמפתיה ושליטה עצמית על פי שאלוני הילדים העלתה קשר חיובי בין ציון כללי בשליטה עצמית בגרפולוגיה לבין ציון כללי בשליטה עצמית בשאלונים וכן, קשר חיובי בין ציון כללי אמפתיה בגרפולוגיה לבין נטילת פרספקטיבה (מימד אמפתיה) בשאלונים. קשרים אלו מעידים, למעשה, על תיקוף המדד הגרפולוגי של שליטה עצמית ונטילת פרספקטיבה (שהנה מימד אחד מתוך ארבעה המרכיבים את האמפתיה).

בנוסף, נמצאו קשרים חזקים בשאלוני הילדים בין סימנים גראפיים בודדים לשליטה עצמית ואמפתיה. כך, למשל, נמצא כי ככל שציון השליטה העצמית בשאלונים היה גבוה יותר, כך נמצא כתב אחיד יותר בצורתו, צורת כתב חיובית יותר, קו בעובי אחיד (בין דק לבינוני), תנועה חיובית מבוקרת, קצב מעוגל, השתייכות לטיפוסיי אודם מסוג "רציונאלי", "אינטגרטיבי" ו"נרקסיסטי." כמו כן, נמצא קשר חיובי בין מצוקה (מימד אמפתיה) בשאלוני המחקר לבין האיזור האמצעי בכתב (קריטריון לאמפתיה) כך, שככל שנמצאה רמה גבוהה יותר של מצוקה אצל הנבדק, כך האיזור האמצעי שלו עגול, מפותח ובעל תנודיות קלה יותר. בנוסף, נמצא קשר חיובי בין פנטזיה (מימד של אמפתיה) לבין סיום קו בכתב (קריטריון לאמפתיה), כך שככל שציון הפנטזיה גבוה יותר, כך סיום הקו נמצא כשיפודי יותר באיזור האמצעי בכתב.

לבסוף, נמצא קשר חיובי בין נטילת פרספקטיבה (מימד אמפתיה) בשאלוני המחקר לבין אחידות הצורה (תנודיות קלה), מרווח בין שורות, לחץ הכתב, איכות הקו, קריאות הכתב, וציון כללי באמפתיה על פי הניתוח הגרפולוגי, כך שככל שבשאלונים נמצאה רמה גבוהה יותר של נטילת פרספקטיבה, כך נמצאה רמה גבוהה יותר של אחידות הצורה בכתב (תנודיות קלה), מרווח בין שורות תקין יותר, לחץ הכתב נמצא שטפי וסדיר יותר, איכות הקו בטווח בין בינוני לדק יותר וקריאות הכתב טובה יותר. קשרים אלה, שנמצאו בין סימני הכתב השונים לבין מימדי שליטה עצמית ואמפתיה, מתקפים למעשה, את קיומו של סינדרום גרפולוגי. (מס' סימנים המצביעים יחד על קיומה של תכונה). כך, למשל, נמצא במחקר זה, כי סינדרום לשליטה עצמית בכתב היד כולל: אחידות בצורת הכתב, צורת כתב חיובית, קו דק-בינוני, תנועת כתב חיובית-מבוקרת וקצב מעוגל.

כמו כן, נמצא תיקוף למספר סימנים גראפיים היוצרים סינדרום של נטילת פרספקטיבה (אחד ממימדי האמפתיה) בכתב היד הכולל: אחידות בצורת הכתב (תנודיות קלה), מרווח תקין בין שורות, לחץ כתב שטפי וסדיר, קו דק-בינוני וקריאות כתב טובה.   הסימנים הגראפיים, שנמצאו קשורים לשליטה עצמית ולנטילת פרספקטיבה במחקר זה, עולים בקנה אחד עם חלק מהסימנים הגראפיים המהווים סינדרום לשליטה עצמית ולאמפתיה המוצגים בהרחבה בספרו של Doing, Curt (1975) וכן בספרה של הגרפולוגית אורנה חצרוני (2012). לפיהם, סינדרום סימנים גראפיים המצביע על שליטה עצמית כולל: תנועה מבוקרת, סדירות במרכיבי הכתב, לחץ חזק-בינוני, זווית כתב ישרה וכתב צר. כמו כן, חצרוני מתארת את סינדרום הסימנים לאמפתיה, הכולל תנועת כתב מתקדמת, ערה וספונטנית, צורת כתב מפושטת, עגולה ורכה עם חוטים, כתב קריא, אי סדירויות קלות בגודל ובזווית, קו קל וגמיש, בצקי מעט, לחץ חלש ושטפי וארגון מאוורר. ממצאים אלה הינם בעלי חשיבות רבה לתחום הגרפולוגיה, בשל אופן המדידה המדעי שלהם, והיכולת לתת תיקוף לאבחון הגרפולוגי. יחד עם זאת, מהווים, "קצה קצהו של קרחון" ומדגישים את הצורך במחקר נוסף.

 

קשרים בין משתני הרקע של משתתפי המחקר לסימנים גראפיים בכתב ידם

על מנת לבחון את הקשרים בין משתני הרקע למשתני המחקר השונים נערכו מבחני מתאם מסוג פרסון. נמצאו קשרים מעניינים בין קריטריונים גרפולוגיים למשתנים דמוגרפיים: כך למשל, בקרב הילדים, נמצאו קשרים חיוביים מובהקים בין מין הילד לבין יסוד צורה            (r = .39, (p <.01, מרווח בין שורות (r = .35, p < .05), לחץ כתב (r = .37, p < .01), קצב   (r = .29, p <.05), וציון כללי לשליטה עצמית (r = .29, p < .05), לפיהם, אצל בנות נמצאה צורת כתב חיובית (הכוללת כתב קמור וזוויות גמישות), מרווחים תקינים בין שורות, לחץ כתב שטפי-סדיר, נמצא יותר קצב מעוגל ורמות גבוהות יותר של שליטה עצמית. כמו כן, נמצאו קשרים שליליים בין מין הילד לבין דחפים\מעצורים (r = -.32, p < .05), ובין מין הילד לאודם(r = -.32, (p < .05, לפיכך אצל בנים נמצאה תנועת כתב פחות מבוקרת (רפיונית או סוערת) ונמצאו כמשתייכים יותר לטיפוסיי אודם מסוג "נרפה", "אמפולסיבי" ו"איובי-זאבי". בנוסף, נמצאו קשרים חיוביים מובהקים בין גיל הילד לבין לחץ כתב (r = .36, p < .01)   ואודםr = .38, p <) .01), לפיהם, ככל שגיל הילד עלה כך לחץ הכתב נמצא שטפי וסדיר וכן הוא נמצא כמשתייך יותר לטיפוסיי אודם מסוג "רציונאלי", "אינטגראטיבי" ו"נרקסיסטי".

וכן קשרים שליליים מובהקים בין היותו של הילד יליד הארץ לבין אחידות כתב (r = .29, p <

( .05, ויסוד צורה (r = -.32, p < .05) כך שאצל ילדים שלא נולדו בארץ, נמצאה פחות אחידות בכתב וכן נמצאה תמונת צורה שלילית יותר.

באשר להורים, נמצאו קשרים שליליים מובהקים בין גיל האב לבין אחידות כתב            (r = .29, p <.05), יסוד צורה (r = -.37, p < .01), לחץ כתב (r = -.39, p < .015), איכות קו               ( r = -.33, p <.05), תנועה (r = -.38, p < .01), קצב (r = -.43, p < .01), דחפים\מעצורים         r = -.36, p < .05), ואודם (r = -.37, p < .05), כך שככל שגיל האב עולה, כך אחידות הכתב יורדת, לחץ הכתב משתנה יותר, איכות הקו משתנה, התנועה בכתב שלילית יותר, התנועה פחות מבוקרת ויש יותר השתייכות לטיפוסיי אודם כגון "נרפה", "אמפולסיבי", "איובי-זאבי". כמו-כן, נמצאו קשרים חיוביים מובהקים בין השכלת האב לבין אחידות כתב (r = .37, p < .01), מרווח בין שורות (r = .41, p < .015), איכות קו (r = .53, p < .001), תנועה (r = .27, p < .05),        אודם (r = .35, p < .05), וציון כללי לשליטה עצמית (r = .38, p < .01) , לפיהם, ככל שהשכלת האב גבוהה יותר כך נמצאה אחידות גבוהה יותר בצורת הכתב,   מרווח בין שורות תקין יותר,   איכות הקו אחיד יותר,   תנועת כתב חיובית יותר (מבוקרת ומרוסנת), השתייכות רבה יותר לטיפוסיי אודם מסוג "רציונאלי", "אינטגרטיבי" ו"נרקסיסטי", וכן, ציון שליטה עצמית שלו נמצא גבוה יותר.

 

ציון ושיפוט עבודת המחקר –

עבודת המחקר זכתה לציון 92.

להלן מדברי השופטים:

נעשתה עבודה יפה בתכנון המחקר ובביצועו. החוקרת לא הסתפקה בשאלונים אלא הוסיפה מדידה גרפולוגית שדי נדירה בהקשרים אלה. היא מתארת באופן מקיף את הרקע המחקרי והתיאורטי לעבודתה ומציגה בצורה ברורה את שיטת עבודתה, את ממצאיה ואת מסקנותיה – לפנינו תזה מעניינת וטובה ובהחלט ראויה לשבח".

…"הניסיון לבחון העברה בינדורית של שליטה עצמית ואמפתיה גם באמצעות גרפולוגיה חדשני ועשוי לסייע בתיקוף או בצמצום השימוש הנפוץ שנעשה בכלים אילו בחיי היום-יום. פרק השיטה כתוב באופן ברור ומפורט תוך מתן מידע על מהימנות ותקפות הכלים .

מדובר בפרויקט מחקר מושקע, ובהצגה טובה של העבודה שנעשתה. כמו כן, מדובר בניסיון יצירתי לבחון את תרומתו ומקומו של האבחון הגרפולוגי בהערכת ובהבנת תופעות פסיכולוגיות".

להלן נספח טבלאות עם רישום הסימנים הגרפולוגיים:

נספח

רשימת הסימנים הגראפיים המהווים חלק מהקריטריונים המוגדרים לבדיקת רמת השליטה העצמית והאמפתיה בכתבי היד שנבדקו:

 

שליטה עצמית

שליטה עצמית מחמירה שליטה עצמית טובה שליטה עצמית חלשה המשתנה הנבדק
אחידות בצורת הכתב (ללא תנודיות) אחידות בצורת הכתב (תנודיות קלה) שינויים גדולים וחוסר עקביות בצורת הכתב אחידות לעומת תנודיות בצורת הכתב
זוויות בתנועה איטית, צורת כתב כפותה כתב קמור-מהיר/זווית במקום קמרון/קמרון בתנועה איטיתצורת כתב חיובית חוטים ותנועה מהירה, צורת כתב שלילי, מוזנח יסוד הצורה בשילוב התנועה
אחידות במרווחים ללא תנודיות רווח תקין/גדול בין שורות בתנועה מהירה רווח תנודי מרווחים בין שורות
לחץ סדיר ללא תנודיות –אל-שטפי לחץ שטפי סדיר (בתנודיות קלה) לחץ משתנה/לחץ מדומה לחץ הכתב
קו נוקשה, אחידהעדר חיותגדם בסיום קו קו בעובי בינוני/דק, אחידשיפוד קצר בסיום קו איכות קו משתנה איכות ואופי הקו
תנועה חסומה, קפואה וכפותההעדר חיות תנועה חיובית מבוקרת ומרוסנת תנועה נרפית או סוערת תנועה
קצב זוויתי סדיר קצב מעוגל שטף וקצב תנודיים קצב מול שטף הכתיבה
תנועה חסומה, קפואה, צורות הלוך ושוב מתפרקותפופאל 4א/ב תנועה מבוקרתפופאל 2-3/ 4א תנועה רפיונית/סוערתהפרעות בקצבפופאל 1/5 דחפים/ מעצורים
ה', ב, ד, ו א, ג, ח פוטנציות של אודם

 

 

אמפתיה

 

סימנים גראפיים המעידים על רמות נמוכות של אמפתיה סימנים גראפיים המעידים על רמות גבוהות של אמפתיה המשתנה הנבדק
כתב זוויתי/קמרונים סגורים/תחליפי צורה: זוויות במקום קערות כתב קעור יסוד הצורה
איזור אמצעי חסר/שבור/נוקשה איזור אמצעי מפותח בכתב מהיר, עם תנודיות קלה איזור אמצעי
כתב שאיננו קריא כתב מחובר וקריא בכתיבה מהירה (ראיה מפרספקטיבה רחבה אינו מתעכב על הפרטים הקטנים אלא מגלה עירנות לתהליכים) קריאות הכתב
כתב צפוף, עמוס, שאיננו מאוורר כתב מאוורר (מסוגל לתפוס מפרספקטיבה, בפרופורציה נכונה) מרווחים בכתב
כתב צר רוחב ראשוני בכתיבה מהירה (ראיה מפרספקטיבה)רוחב משני בתנועה מעוגלת,קעורה, בכתיבה מהירה רוחב וצרות הכתב
לחץ אל-שטפי או חילופי לחץ תלולים, פרע שטפי אופקי משמאיל. שטפי לחץ הכתב
גדום, בעיקר באיזור אמצע ותחתון. שיפודי, בעיקר באיזור אמצע, לא שיפודים ארוכים בתנועה סוערת נמרצת. סיום קו

 

 

תפריט

כניסה לרשומים

שכחת סיסמא?