על פי ההיגיון והניסיון, אמור מזמין חוות הדעת להכיר את הסביבה שבה יועסק המועמד, את מנהליו, את תפקידיו ואת שיעור חופש שיקול הדעת הניתן לו ואילו הגרפולוג מכיר את המועמד על פוטנציאל כישוריו המקצועיים והחברתיים ועל הסביבה האופטימלית להצלחתו. הגרפולוג איננו יודע לאיזו סביבה ערכית, חברתית ומקצועית מגיע הנבחן ועד כמה הוא נדרש לשיקול דעת עצמאי, האם המנהל שלו מחזיק את עובדיו על קצר, או שמא הוא סומך עליהם, מעודד אותם ואף מסייע להם וכמובן אינו בקיא ברזי המקצועות השונים. לכן כאשר גרפולוג מגיש לבעל הבית את חוות דעתו, ובכך גם את הידע המשלים המאפשר לו להחליט.
לדעתי, עקרונית אל לנו להמליץ משום שבין כה וכה לא אנו שנעבוד עם המועמד אלא מזמין חוות הדעת ולנו נותרת רק האחריות על טיב האבחון בלבד.
לצערי, ישנם לקוחות אשר מחפשים להם חיים קלים ודורשים המלצה חד משמעית. ייתכן שאין להם זמן וייתכן גם שהם חוששים ליטול אחריות אישית ומנסים להתחבא מאחורי סמכותו האבחונית של הגרפולוג. בלית ברירה אני נענה להם שכן הפרנסה עדין חשובה לי; אבל אני טורח להסביר מהי סביבת העבודה האופטימאלית להצלחתו. היינו להבנת מניעי המועמד, האם שייכות הוא מחפש, האם אתגר מקצועי, האם קידום בדרגות האחריות, וכן לשאלות קידומו העתידי, למידת עמידתו בסוגי לחץ שונים וכמובן ליחסי האנוש והציבור שלו.
יוער כאן בהערת אגב כי למען ההגנה על צנעת פרטיותו של הנבחן, אין לדווח על הרבה מנתוני אישיותו,
אפשר אפוא לסכם ולציין שרצוי לא להמליץ אם לקבל מועמד לתפקידו המיועד, אך השור דורש זאת מן הגרפולוג. מכיוון שבמציאות עצמה סבוכים הדברים, מומלץ לתאר את סביבת העבודה האופטימאלית להצלחת המועמד.
אליהו בן-טובים