כיצד מומלץ לכתוב אבחון גרפולוגי – יגאל ורדי

סוגיות גרפולוגיות- מאמר מספר 7

מטרת האבחון הגרפולוגי לצורך מיון תעסוקתי הינה לתאר את המועמד בהיבטים הפסיכולוגיים השונים המאפיינים אותו, תוך ניסיון לסיים את כתיבת האבחון בהמלצה האם לקבלו או לדחותו לתפקיד אליו הוא מיועד, תוך השוואה בין פרופיל התפקיד, לבין הפרופיל האישיותי של אותו מועמד, הן מבחינת תכונות אישיות, יכולות מקצועיות, יושר ואמינות, הסתגלות חברתית וכו'.

לכל גרפולוג, כמו לכל פסיכולוג תעסוקתי, יש את טביעת האצבע הייחודית שלו באופן כתיבת האבחון הגרפו-פסיכולוגי. המטרה המיוחלת הינה למזער שונות בינאישית על מנת להגיע לכתיבת אבחון פורמליסטי, אחיד ונהיר לכל כותב. אך אלו ייחולים מוגזמים. זאת מכיוון שלרוב כל בעל מקצוע נוטה לתת את הטון האישי המייחד אותו.

כתיבת האבחון הגרפולוגי כחלק מן האבחון

מטרת מאמר זה הינה להציג סוגיות אבחוניות על אודות הגרפולוגיה מבעד להבנת אופן ניסוח האבחון. לכאורה, אנו נוטים לחשוב שהתהליך האבחוני הוא קווי- כלומר ליניארי: קודם כל מתארים ומודדים את סימני כתב היד, לאחר מכן מפענחים את הסימנים משלוש נקודות מבט משלימות: באופן אטומיסטי-סימנולוגי, באופן הוליסטי-טיפולוגי ובאופן פסיכודינמי. לבסוף, לאחר שמגיעים למסקנות האבחוניות על אודות המועמד, אנו עוברים לשלב של כתיבת האבחון. אך השנים לימדוני שהתהליך איננו ליניארי! עצם כתיבת האבחון הגרפולוגי הוא חלק מתהליך האבחון. כלומר ברגע שהגרפולוג מתרגם את מסקנותיו האבחוניות הראשוניות לשפה תיאורית על אודות אישיותו וכישוריו של המועמד, עצם הניסוח הוא חלק מן האבחון. לא לחינם בתהליך כתיבת האבחון הגרפולוג יכול לשנות את המסקנות האבחוניות הראשוניות.

אבחון ביהביוריסטי או פסיכודינמי

הגרפולוגים כמו הפסיכולוגים נחלקים לרוב לשתי קבוצות שונות. ישנם גרפולוגים שנוטים לכתוב את האבחון בתיאור התנהגותי (ביהביוריסטי) לעומת הקבוצה השנייה ששמה את הדגש על תיאור פסיכודינמי המתאר את הפנים של האישיות ופחות את התוצר ההתנהגותי וההסתגלותי של המועמד. ההמלצה הינה לשלב בין שניהם ולתת משקל יתר לתיאור ההתנהגותי ביהביוריסטי. אמנם נכון, חשוב להבין את המניעים האישיותיים הנסתרים מן העין אשר באופן סיבתי מיילדים את ההתנהגות בפועל. אך הלקוח מצפה לקבל אבחון המתאר את אופן ההתנהגות בפועל של המועמד בשדה הפעולה שלו. המניעים האישיותיים באים להסביר את ההתנהגות, אך ההתנהגות בפועל באה לנבא את אופן הסתגלותו והצלחתו בתפקיד.

כמות מול איכות באבחון הגרפולוגי

ישנם גרפולוגים שמסתפקים בתיאור מילולי בלבד של המועמד לעומת גרפולוגים אחרים שמוסיפים טבלה של פסיכוגרמה כמותית בה יש תיאור של כ-20 תכונות פסיכולוגיות עם מתן כימות על סקאלה של שלוש עד חמש דרגות (מנמוך, ממוצע ועד גבוה בכימות כל תכונה). ישנם גרפולוגים שאינם מסתפקים במתן כימות לתכונות פסיכולוגיות אלא מוסיפים גם תיאור מילולי ליד מתן הכימות. למשל, בתכונת בטחון עצמי, שני אנשים יכולים לקבל ציון גבוה, כאשר ההבדל ביניהם הוא שהאחד מתאפיין בביטחון מופרז והשני מתאפיין בביטחון מגובש אך מבוקר וצנוע. אנו מבינים שהציון הכמותי חשוב אך לא מספיק, ולכן יש להוסיף תכונה תיאורית המאפיינת אותו.

מבנה האבחון הגרפולוגי

ישנם גרפולוגים הנוטים לתמצת את האבחון שלהם לחצי עמוד עד עמוד. יש כאלו אשר נוטים להאריך בכתיבה תיאורית עד כשני עמודים. מעבר לאורך האבחון הגרפולוגי, נשאלת השאלה, הכיצד גרפולוגים מתארים את המועמד. ישנם גרפולוגים הנוטים לכתוב ברצף אסוציאטיבי ומערבבים בין אישיות, כישורים, יכולות, יושר, הסתגלות חברתית וכו'. לעומת זאת, ישנם גרפולוגים הבוחרים לעשות הפרדה באבחון בין תפקודים שונים כגון: חשיבה ויכולת מקצועית, יחסי אנוש והשתלבות חברתית, עמידה בלחץ, התמדה תעסוקתית, ארגון ותשומת לב לפרטים, כושר ניהולי, מנהיגות, יושר ואמינות, קבלת החלטות וכו'. גישה זאת נראית לי ראויה יותר מכיוון שהיא מאפשרת לקורא להתמקד בתפקודים שונים של אותו אדם באופן ייחודי.

ישנם גרפולוגים שנוטים להתחיל את כתיבת האבחון בהצגת "הערכה כללית" על מנת לאפשר לקורא לקבל תמונה אינטגרטיבית על אודות המועמד תוך מתן דגש של עיקרי הדברים אודותיו. בהערכה הכללית יש הצדקה "לערבב" תפקודים פסיכולוגיים שונים בו זמנית.

השאלה הנשאלת היא איך מסיימים את האבחון? ההמלצה הינה להציג בפני הלקוח את החוזקות-יתרונות מול החולשות-חסרונות של המועמד ולבסוף לסיים בהמלצה כללית. ההמלצה נמדדת תמיד ביחס לפרופיל התעסוקתי שהלקוח הציג בפני הגרפולוג. שכן, אדם מסוים עשוי להתאפיין בעוצמות מול חולשות באופנים שונים למול פרופילים שונים של תעסוקות שונות. באשר ליתרונות והחסרונות, זה דבר חשוב מאוד גם מבחינה אתית וגם מבחינה אינטלקטואלית. ברמה האתית, המאבחנים נוטים להשתעבד "לאפקט ההילה" או לטוב או לרע. ברגע שהגרפולוג מחנך את עצמו לראות את החסרונות החבויים מאחורי היתרונות, ולהפך, לראות את היתרונות הקיימים על אף החסרונות, הוא מציג תמונה מאוזנת על אודות המועמד, ולא נוטה ליפול למלכודת אפקט ההילה. ברמה האינטלקטואלית זה מסייע לגרפולוג להבין שכל אדם מתאפיין בצדדים חזקים או צדדים חלשים ואלו תלויים מאוד בסביבת העבודה ובתפקיד הספציפי אליו הוא מיועד. ישנה סביבה שתעצים חולשות מול סביבה שתעצים את החוזקות.

סיכום

מטרת מאמר זה הינה לארגן בצורה פורמליסטית סוגיות על אודות הדרך בה מומלץ לכתוב אבחון גרפולוגי עבור הלקוח, כאשר מודגש שהמדובר באבחון גרפולוגי תעסוקתי ולא בייעוץ אישי. המסקנות הן כדלהלן:

  • מומלץ לכתוב אבחון לא קצר ולא ארוך, אלא בינוני כדי לא לעייף את הקורא.
  • מומלץ להתחיל את האבחון בהערכה כללית, כדי לאפשר לקורא לראות את התמונה האינטגרטיבית של המועמד בבת אחת.
  • מומלץ לחלק את האבחון הגרפולוגי לתפקודים שונים ולהציגם בנפרד.
  • מומלץ להציג טבלה כמותית על אודות תכונות שונות של המועמד ובמקביל להוסיף מילה איכותית המקנה פירוש מדויק יותר לאותה מדידה הכמותית.
  • מומלץ להציג תמיד את החוזקות מול החולשות של המועמד ולא להתקבע רק ביתרונות או רק בחולשות.
  • מומלץ לסיים בהמלצה אשר היא תמיד תלויה בפרופיל התפקיד. גם שם כדאי להשאיר פתח להחלטת מנהל משאבי אנוש או המנכ"ל, ולא להכריע באופן פסקני, אלא לשתף את מקבל ההחלטות בהתלבטויות של הגרפולוג על אודות המועמד למול היתרונות והחסרונות המאפיינים אותו באופן כללי ובאופן ספציפי ביחס לתפקיד אליו הוא מיועד.

יגאל ורדי- 2017

 

תפריט

כניסה לרשומים

שכחת סיסמא?