ניסיוני הרב בהנחית תלמידים וגרפולוגים מתחילים, לימדני כי כאשר הגרפולוג שנתקבל זה עתה לאגודה יוצא לשוק ונדרש לראשונה לכתוב באופן עצמאי חוות דעת מקצועית, עדיין אינו מרגיש די בטוח לעשות זאת ומהסס לאיזו טיפולוגיה לשייך את הכתב וכיצד לגבש את דעתו עליו .
מאמרי זה נכתב במגמה לעזור למתלבטים לנווט ולהעבירם בשלום במבוך.
אתחיל בהסבר של גישתי לטיפולוגיות ואעבור אל אופן ההתבוננות הראשונית בכתב היד ואל כלי הביקורת המקצועית.
ובכן מאד מאד חשוב ללמוד את הטיפולוגיות, את פירושי הסממנים השונים בכתבי היד ולפחות מבוא לפסיכולוגיה. אין להקל ראש באלה כי בלעדיהם אין אפשרות להיות גרפולוג.
כולנו יודעים תיאורטית שאין בנמצא אף כתב יד התואם במאת האחוזים את אחד הטיפוסים בכל טיפולוגיה שהיא. ויחד עם זאת כולנו עדין מונחים להתאים לכל כתב טיפוס יחיד ונופלים אפוא בין הכיסאות.
כדי למנוע מבוכה זו מוטב שלא יימצא דבר וחצי דבר בחלל הפנוי שבין כתב היד לבין עיני הגרפולוג!
הדברים הללו אולי נראים מאד מובנים מאליהם, כל כך עד שבכלל מוזר לכתוב אותם. אבל טבעי הדבר שגרפולוגים שסיימו את הבחינות הטמיעו את שלמדו ומנסים להשתמש בכלים שרכשו, אך בבואם בעצמם לכתבים הראשונים שלהם הם מרגישים חוסר בטחון . ובכן זה הזמן להסיר את התבניות והטיפולוגיות ולהתבונן בכתב עצמו ולבדוק מה אכן בולט בו ובדף (שכן לשוליים ולמרחבים שבין מרכיבי הכתב גם ערך גרפולוגי). עד כה הורגל הגרפולוג שלמד לשים על הכתב תבניות (=טיפולוגיות) ובכן כגרפולוג מומלץ תחילה להתבונן בכתב עצמו
היות שכבר למד את הטיפולוגיה, היא ממילא כבר מצויה אי שם בירכתי מוחו וכבר משמשת אותו ככלי עבודה. כעת עליו להתבונן בכתב עצמו ולזהות בו את מאפייניו שלו.
כאשר אתה יושב מול הדף עליך להתבונן בו בפסיביות, ולהניח לו להיכנס בעצמו למוחך. לאחר כמה דקות תשאל את עצמך מהן עשרת התופעות הבולטות ביותר בדף (כולל הכתב). הסיבה לגישתי זו נעוצה בהנחה שעשרת התופעות הבולטות בכתב הן הבולטות גם באישיות הכותב. ובכן, כך אתה כבר מתרשם מאישיות הכותב.
לאחר מכן, שאל את עצמך איזו תועלת תוכל להעלות מטיפולוגיה זו ו/או אחרת להבנת חלק מנתוני הכתב. לאמור שאתה יכול להעזר גם בכמה טיפולוגיות שכל אחת תקפה לנתון אחד או יותר שזיהית בכתב. כך תוכל לבנות את גישתך בנאמנות גרפולוגית לכתב בלא התחייבות מוחלטת לטיפולוגיה.
בבסיס גישתי זו עומדת האקסיומה שהיות שאין שני בני אדם זהים, גם אין טיפולוגיה יחידה הקולעת לכל כתב שהוא. שומה עלינו, הגרפולוגים, לגשת לכתב עצמו בלא תיווך טיפולוגי המקלקל את התרשמותנו ממנו.
הטיפולוגיה היא כלי עזר הנכנס לפעולת האבחון רק לאחר ההתרשמות בלתי אמצעית מן הכתב
מעתה על הגרפולוג פשוט להטמיע את הגישה הישירה לכתב ורק אז להעזר בכלי האבחון; הדבר דומה למאמר חז"ל על הרימון: "תוכו אכל וקליפתו זרק'".
ועתה הזמן לפרט עוד נתון בסיסי. דרכי הקליטה, הלמידה, החשיבה ועיבוד החומר אינם מוכרים לנו כל צרכם. כאשר אנו מתבוננים בכתב עולים במוחנו רגשות, אסוציאציות, קטעי התנסויות ולימודים וכל מה שקרוי אינטואיציה, או בקיצור "תחושות בטן". חשוב לא להתעלם מאלה ואדרבא, להניח להם לזרום בחופשיות!
בהמשך, נבקר אותם יחד עם כלי הביקורת שרכשנו בלימודינו. או אז, כאשר ממצאי האינטואיציה עמדו במבחן הכלים הנלמדים, אנו שלמים עם עצמנו.
משמע אנו עלולים לטעות אם נסתמך אך ורק על ממצאי האינטואיציה או אך ורק על הכלים שלמדנו. כלים אלה מהווים את כלי הביקורת המקצועית שלנו.
עלינו להעלות אפוא את כל ממצאינו כולם לביקורת כלי החשיבה הללו! זה אפוא האבחון האופטימאלי.
אליהו בן-טובים
Eliahu Ben Tovim