בחרו עמוד

האינטליגנציה האיכותית והבעתה הגרפית – חימה טוטוסאוס. תרגום מספרדית:רותי אברבנאל

קיימות אין ספור הגדרות לאינטליגנציה וזוהי הוכחה לכך שאף אחת מהן אינה מספקת דיה. בשל כך טוען אייסנק (Eysenck) שאינטליגנציה אינה "דבר" אלא  מושג ואנסטסי ((Anastasi גורסת שהאינטליגנציה היא "תכונה התנהגותית". רבים אחרים מאמינים שהאינטליגנציה הנמדדת על ידי מבחני ה-IQ אינה אלא "מבנה" לא מוכר הנמדד על ידי האבחון עצמו, עד כדי כך, שהמיתוס והמושג אינטליגנציה היה נהרס אילו החלפנו אותו באופן לשוני במילה "ידע": הרי רק בשנת 1927 החל ספירמן  (Spearman) להשתמש  במושג "אינטליגנציה" במאמריו. עד אז רווחו המושגים  "שיפוט",  "תפיסה" (sense) ו"אינטלקט".

הגדרה טובה היא זאת שבמילון הצרפתי Robert: "האינטליגנציה היא קבוצה של תיפקודים מגוונים שאינם דומים לא בהופעתם ולא בהתפתחותם". במילון Larousse , "האינטליגנציה היא היכולת לקשור בין חלקי מידע שונים".

כדי לסבך את הסוגיה קיימת קטגוריית ה"קשב". לפי צקלי (Szekely) "קשב וכושר ריכוז אינם אלמנטים באינטליגנציה אך הם תנאים הכרחיים למהירות תפיסה ויכולת למידה". יותר מכך,  גילפורד (Guilford) טוען כי יכולת למידה "מקפלת בתוכה מיומנויות שונות העשויות להכיל את אותם מרכיבים כמו האינטליגנציה, בהתאם לנושא הנלמד".

 

לפי הנאמר לעיל, נראה בבירור כי האינטליגנציה היא מכלול איכותי וכמותי שקשה להגדיר את "רכיביו" וגבולותיו.  נראה ברור שהאינטליגנציה היא רב-ממדית וקיימים מספר "מיומנויות" או "פקטורים"  אשר בדרך זו או אחרת, מרכיבים שלם קוהרנטי למדי. מנקודת מבט גרפולוגית, ננסה להציג תחילה הגדרה סינקראטית ולאחר מכן רשימת "תכנים", הכל כסינתיזה של מחברים שונים.

 

ההגדרה הבאה עשויה להיות כוללת: האינטליגנציה היא היכולת המוחלטת לקלוט ולהבין את היחסים בין שני רעיונות עוקבים, לחשוב בהגיון, להתיחס ביעילות לסביבה ולפעול ע"פ תכנית או כוונה, תוך הסתגלות לצרכי השעה; היכולת לעבוד על פי יותר ויותר סכמות, בדרגות הולכות וגוברות במורכבותן, בעקבות תכנית הגיונית, במטרה לפתור בעיות חדשות. (Pieron, Ey, Stern, Wechsler, Yela, etc.).

בעקבות דטרמן (Detterman), הטוען כי אינטליגנציה הינה צירוף מוגבל של יכולות עצמאיות הפועלות כמערכת מורכבת (1984), ותוך סיכום עיקרי הדברים מתוך הגדרותיהן השונות של מחברים רבים אחרים, ננסה לנסח את רשימת "תסמיני" האינטליגנציה:

 

  1. מהירות מחשבתית – עיבוד מהיר בהעברת אינפורמציה. הדבר נבדק ואושר ע"י בדיקת א.א.ג. לבעלי I.Q. גבוה.

 

2 .סקרנות ללמוד ורצון "לדעת ללמוד" תוך שימוש באסטרטגיות למידה,  ניצול הידע הנרכש והניסיון המצטבר (זיכרון ארוך טווח ואיתור טעויות). באופן כללי, יונט (Junt, 1980) מעריך שהמיומנות ללמוד מהווה מרכיב באינטליגנציה למרות התוצאות החלשות שנתקבלו על ידי מחברים כמו אנדרווד (Underwood, 1980).

 

  1. תובנה עצמית (Gardner) ומוכנות לביקורת עצמית (Baron).

 

  1. מיומנות גופנית- קינטית לבצע תנועות מורכבות (Gardner).

 

  1. הבנה בין אישית (Gardner).

 

  1. הסתגלות לחיי היומיום (Scarr ), פתרון בעיות (Baltes) בשיטות קוגניטיביות (Eysenck) בסביבה לא בטוחה, תוך פיתוח המצבים והחלטה איך להגשים מטרות.

 

  1. יכולת לנבא תוצאות (Spearman) של כמה ברירות אפשריות (W.K.Estes).

 

  1. חשיבה גמישה (Butterfield)

 

  1. הקשבה מהירה (Horn)

 

  1. עיבוד אסטרטגיות חדשות המתבססות על אסטרטגיות ישנות (Butterfield).

 

  1. שיפוט מופשט (אבסטרקטי) והתמודדות עם סמלים לצורך איחוד ועיבוד אינפורמציה

המתקבלת ממקורות שונים לצורך הגדרה, גילוי המהות ופתרון.

 

  1. כוח רצון ויכולת הנעה עצמית  להפוך  סכמות  רעיוניות  לפעילות  תורמת  למטרות

חברתיות.

 

 

האמור לעיל מספק למחקר הגרפולוגי מידע בדבר "רכיבי" האינטליגנציה האיכותית.

 

בשל עניינה המיוחד, להלן תקציר התיאוריה התלת קשתית של רוברט שטרנברג (Robert Sternberg) אשר יכולה להשתלב יחד עם 12 המרכיבים הקודמים.

 

  1. אינטליגנציה מורכבת (Componential Intelligence)

מרכיבים המובילים להצגה נכונה של בעיות לא אישיות ופתרונן המהיר בעזרת חלוקת זמן.

 

  1. אינטליגנציה התנסותית (Experimental Intelligence)

ניצול הניסיון האישי לצורך התמודדות והסתגלות עם מצבים חדשים, הפרדה בין  עיקר לטפל ושילוב                        סלקטיבי בין ישן וחדש (קידוד סלקטיבי, אוטומטיזציה וכו').

 

  1. אינטליגנציה יישומית או חברתית (Practical or Social Intelligence)

כושר הסתגלות לסביבה חברתית-תרבותית, ריצוי הסביבה ו/או בחירתה.

 

תיאוריה זו רואה חשיבות רבה בזריזות העשייה, בהסתגלות הגמישה, בחשיבה המשלבת ובמיומנויות חברתיות.

 

מאמר זה נקרא "האינטליגנציה האיכותית והבעתה הגרפית" בעקבות הטלת הספק בפקטור "G" הכמותי של ספירמן (Spearman), וכן בשל המימדים המגוונים של האינטליגנציה, תלותה  בגורמים הרגשיים – נפשיים וקיומם של סוגי אינטליגנציה שונים, ואל נשכח את טיבן היחסי של שיטות מדידת ה-I.Q. .

 

(הערת המתרגמת: פקטור G =  generalנחשב לגורם המשותף היחיד שביסוד כל הפעולות האינטלקטואליות.  הוא מתקיים לצד גורמים יחודיים רבים שנקראים S = specific, שכל אחד מהם מיוחד לפעילות אחת בלבד. על פי תיאורית ספירמן, הערך המדיד של  גורם G מהווה בסיס בלעדי לחיזוי הישגים).

 

פקטור "G" של ספירמן מוטל בספק על ידי חוקרים מרכזיים כדלהלן:

 

גילפורד (Guilford):  "נמצאו קורלציות שווא בטסטים מגוונים המוכיחים את אי הקיום של פקטור 'G' "(The nature of Human Intelligence).

 

שטרנברג (Sternberg): "הפקטור היחיד של ספירמן אינו לוקח מספיק בחשבון את השינויים הערכיים בהבדלים האינדיבידואליים; לכן לא ניתן להתחשב בו כמייצג הסבר שלם לאינטליגנציה."

 

הורן (Horn): "אינני מצדד בתיאוריה של ספירמן. ידוע לנו שהיכולת האינטלקטואלית האנושית היא מכלול של "אינטליגנציות" שונות הנקבעות ע"י דטרמיננטים גנטיים וסביבתיים, ומיושמות על תיפקודים שונים של האישיות."

 

 

אפילו תומכיו של ספירמן מקבלים באופן כללי את רעיון האינטליגנציה המגוונת, ועל כך הם אומרים:

 

גרדנר (Gardner): "קיימות אינטליגנציות רבות ועצמאיות."

 

הורן (Horn): "הבנה של התהליכים המרובים בתפקודי המוח מצביעה היום על מודל חדש: מודל לאינטליגנציות מרובות למיומנויות האנושיות."

 

שאטו (Chateau): "ישנן צורות שונות של אינטליגנציה המקיימות מערכת יחסים ביניהן."

 

ג'.ב. קרול  (J.B. Carrol): "לאחר בחינה מדוקדקת של התיאוריות השונות, הוכחותיהן ומוצקות הבסיס המתמטי שלהן, אני משוכנע שהתיאוריה  המתקבלת והתקפה מכולן היא זו המבקשת לאשר קיומן של מספר קטן יחסית של כישורים חשובים, אולי שניים עד תריסר, השונים באופן בולט בהיקפם."

 

על כן, בני אדם אינם אינטליגנטים יותר או פחות, אלא אינטליגנטים בדרכים מגוונות, לכן מובנת המגמה הבריטית להזניח את מבדקי האינטליגנציה מעריכי ה-I.Q. למטרות מיון כוח אדם, אם כי הם עדיין בשימוש לצורכי הכוונה. לפי רוברט ג. שטרנברג מאונ' ייל, הפקטור המשמעותי הוא הפרופיל האינטלקטואלי,לעומת הציון הבודד המשקלל בתוכו את כל האינפורמציה ומסתיר את האספקטים המעניינים אותנו. ניתן להוסיף לכך, שהדברים המעניינים אותנו  כגרפולוגים הם דווקא ההיבטים המגוונים והאיכותיים.

 

תוצאות מבחנים עלולות להיות מוסטות על ידי הסביבה, המעמד החברתי ממנו מגיע הנבדק כמו גם על ידי המאפיינים התרבותיים הבונים אותו. וליחו-נחרה (Vallejo-Najera) טוען בהקשר זה: "המבדקים הקרויים מבחני אינטליגנציה, במקום למדוד את האינטליגנציה (אפשרות שנויה במחלוקת), מעריכים את הידע, המיומנויות והיכולות של הפרט, על כן נוטים לכנות מבדקים אלה "מבדקי יעילות ותפוקה".  קרול (1982) עומד על כך ש"המאחד בין המבדקים לפקטור אחד אינו האינטליגנציה הכללית, אלא המהירות הנדרשת לפתרונם."

 

"האינטליגנציה אינה מאפיין הניתן למדידה על ידי מידת ההישגים בפתרון המבדק. זהו היבט רב פנים של תהליכים המאפשרים למערכות פעילות לממש מטרות הדורשות עיבוד מידע, פתרון בעיות ויצירתיות" (W.K. Estes מאוניברסיטת הרוורד).

 

נייסר (Neisser, 1976, 1979, 1983) טוען שהמבדקים מעידים על "האינטליגנציה האקדמית" ותו לא  והם רחוקים מלשקף את ה"אינטליגנציה האמיתית של חיי היום יום", כפי שמבדקי אינטליגנציה כללית אינם משקפים את הרשום מטה:

  • ידע אינטימי, לא סימבולי.
  • יצירתיות (ניתן להיות יצירתי ביותר עם אינטליגנציה ממוצעת).
  • כישורים אומנותיים.
  • הסתגלות חברתית. הריסון (1987) אומר שדירוגים מסוימים המודדים הסתגלות חברתית תואמים אך    במעט לאינטליגנציה הנמדדת על ידי מבדקים.
  • גמישות (אינטליגנציה דיוורגנטית).
  • מקוריות (אינטליגנציה דיוורגנטית).
  • פתרון בעיות המציאות שהוגדרו מלכתחילה באופן מוטעה ואשר להן אין פתרון נכון אחד בלבד. (Sternberg, 86).
  • כושר מנהיגות ( Gardner).
  • הסתגלות למצבים לא ברורים ולסביבה פיזית משתנה.
  • יכולת הנעה עצמית מהירה.

 

כל אלה נובעים מאופיים הנוקשה של המבחנים, אשר להם מספר אפשרויות קבוע והם אינם נערכים בקונטקסט טבעי.

 

קיימים מימדים נוספים לאישיות האינטליגנטית, שאינם נמדדים על ידי הטסטים, וכיום מיוחסת להם חשיבות מיוחדת בחקר האינטליגנציה:

  1. האינטליגנציה המעשית
  2. האינטליגנציה החברתית
  3. האינטליגנציה היומיומית

אלה הוערכו מחדש כמאפיינים בעלי חשיבות עליונה על ידי גרדנר (Gardner), שאנק (Schank), שטרנברג (Sternberg), פרדיקסן (Frediksen), פלצ'אנו (Palechano), ססי (Ceci), ליקר (Liker), רוגוף (Rogoff), לקוה (Laqve), גודנאו (Goodnow), ווגנר (Wagner), פישר (Fischer), קול (Cole) והצקה (Hetzka).

 

בהקשר המנטאלי, שום פונקציה אינה פועלת לבד והאינטליגנציה אינה יוצאת מן הכלל הזה. לדוגמא, באינטרפרטציה של כתמי הדיו שבמבחן רורשאך,  שהוא מבדק איכותי, נמצאה קירבה רבה בין התפקוד האינטלקטואלי הספונטאני לבין המאפיינים האישיותיים. רק בגישה אורגאנית, אישיותית וגלובאלית – כלומר, מבלי להפריד את האינטלקט מן הפקטורים המוטיבציונלים, אפשר לקבוע את המקוריות של הנבדק.

 

הגרפולוג סנטה בידולי (Sante Bidoli), הוסיף פקטור נוסף לבחינת האינטליגנציה:

"אם אדם אינו מאמין ביכולתו האינטלקטואלית הוא גם לא יתאמץ כדי להוציאה לפועל או להגשים מטרות אינטלקטואליות". לכן, מוטיבציה, ביטחון עצמי, כוח רצון, רגשות ורגישות מהווים מרכיבים חיוניים בתפקוד האינטלקטואלי.

רגש וכוח רצון עלולים להיות מנוגדים זה לזה, אך אינטליגנציה וכוח רצון קשורים האחד לשני בקשר הדוק. אפקטיביות עלולה  להוות מכשול לאינטליגנציה, במיוחד כאשר היא מושפעת מפקטורים זרים, ולהוליך אותה לכיוונים סוביקטיביים.  הגירוי הסביבתי משפיע על האינטליגנציה, במיוחד אצל בעלי היכולות הפחותות (Cattell).

 

אלפורט ((Allport טוען שהערכת האינטליגנציה על פי פעילות שלא מעניינת את הנבדק אינה הוגנת. הרגשות הם מקור מהימן ומדרבן לעניין ולתעצומות-נפש, לקשב וללמידה (הסקרנות להכיר ולדעת). האינטליגנציה, אומר קרמן ((Carman, נקבעת בחלקה על ידי תחומי העניין הבסיסיים של האדם. היא נכנסת לפעולה ומבטאת את קיומה אך ורק באמצעות פעילות רצונית (M.Marchesan). הפעילות הרצונית המפעילה את האינטליגנציה היא גירוי רגשי. למעשה,  הרגישות מקנה גוון לאינטליגנציה והאפקטיביות מקדמת אותה.

 

ההנעות והשאיפות העמוקות, הווה אומר, כל מה שמרכיב את המרקם האנושי, מפתחות ראשית את הקשב ושנית את מעורבות הרצון (S. Bresard).  אלה אשר נתברכו במיומנות מסוימת, קיבלו את מתת כושר ריכוז הקשב. "נראה ששיא האינטגרציה השכלית הוא ה"קשב". הפעילות הרצונית אינה אלא שיא הקשב ותשומת הלב" (Sherrington). "…אנחנו אלה המחפשים רצפים מוגדרים של רעיונות, כלומר, אנו מפנים את תשומת ליבנו ומובילים את מחשבותינו לאורך קווים ספציפיים באמצעות תהליכים רצוניים"  (Rensh , 1971) . לאור זאת, לאינטליגנציה תפקיד פחות חשוב מאשר לאישיות או להנעה, בניבוי היכולת להגשים מטרות, קביעות במקום העבודה וכו'. לעיתים הבגרות הפסיכולוגית והאוטונומיה אינם עומדים בקנה אחד עם ההתפתחות האינטלקטואלית.

ניתן להסיק שמנת המשכל (I.Q.) מהווה את הממוצע של היכולות המגוונות המאפיינות כל אדם ושלאור כל תוצאה שהיא, נדרשים מאפייני אישיות נוספים כדי להצליח; למשל – מידת העניין במטלה, העקביות, הביטחון העצמי, ההזדהות עם המטרה וכו' (Terman and Oden).

 

לפי הנרי איי (Henri Ey), לאינטליגנציה שלוש רמות:

  1. סכמטיזציה אסוציאטיבית
  2. פעילות אינטגרטיבית
  3. שיפוט והגיון פורמאלי

 

במובן ההפוך, שטרנברג (1986)  קובע שיטת מיון ל"שגיאות בשיפוט" אשר מקורן כדלהלן:

  • חוסר מוטיבציה
  • חוסר בקרה של האימפולסיביות
  • חוסר עקביות התנהגותית
  • חוסר יכולת ריכוז או אובדן ריכוז
  • ביטחון עצמי גבוה מדי או נמוך מדי

 

אצל קאטל קיימים שני סוגי אינטליגנציה: האינטליגנציה הקולחת (מולדת) והאינטליגנציה המגובשת, לאמור:

האינטליגנציה הקולחת: מתעצבת עד גיל 16. זוהי היכולת להסתגל למצבים חדשים; כוחות חשיבה פעילים המכוונים לבעיה מסוימת זו או אחרת. עוצמתה יורדת עם הגיל.

האינטליגנציה או הגישה הכללית המגובשת: (נקראת גם "יכולות כלליות" או "מיומנויות נרכשות"). מתייצבת לקראת גיל 30:

* יכולת למידה.

* זיכרון  ואסוציאציה של רעיונות ושל מידע כללי.

* מרכיבי שימור ורכישה של ידע.

האינטליגנציה ה"מגובשת" היא תוצר של שילוב בין השימור לבין העניין בלמידה המובילים לשיפוט מנוסה, בדומה לתוצר של ה"אינטליגנציה הקולחת".

 

נכון יהיה לומר שהתנהגות אינטליגנטית ניכרת לפי פירותיה. לפיכך יהיה חיובי יותר לגשת לאינטליגנציה, באופן כללי, דרך תוצריה וביטוייה, ובאמצעות מה שהיא מבצעת ומאפשרת לבצע, יותר מאשר מהכרה במהותה. במילים אחרות: אנחנו מזהים את האינטליגנציה באמצעות הישגיה. מטרת הגרפולוגיה היא לעמוד על התוצאות והפירות של האינטליגנציה, כמו גם האינטליגנציה המגובשת הנזכרת לעיל ומימדי האישיות הנדונים במאמר זה, הקשורים לאינטליגנציה.

 

תנועת הכתב מסדירה ומארגנת, כמו כן היא מראה איך כל אחד מבטא את עצמו באופן דינאמי באמצעות פתרונותיו לבעיות היום יום. יותר מכך, אינטליגנציה בעלת טווח אבחנות רחב, גמישה בשילובים ובהשוואות בין דברים ורעיונות, מגוונת את צורות הכתב ואת דרכי הקישור, יש לה סימנים מקוריים הרחוקים מפשטנות (S.Bresard).

 

עבור קאטל (Cattell), "המאפיינים היחודיים של האינטליגנציה עשויים להיות מיוצגים ע"י קומבינציות יחודיות של סימנים רגילים…", מוסיף לכך ב. טפלוב (B. Teplov): "המיומנות היא פרדיספוזיציה  המשמשת כנקודת פתיחה ליכולות המתגבשות "דרך ובעזרת" הפעילות.  מזווית זאת, הכישרון הופך לרעיון רב ערכי המקבץ בתוכו יכולות מגוונות שאי אפשר לבחון בנפרד." מזווית ראיה מעשית, צריך שתהייה תפיסה אחרת של האינטליגנציה, לא כמאפיין יחיד ובעל מידות משתנות, שהרי לחשבונאי, לפיזיקאי, לפילוסוף, לטכנאי, למוכר וכו' נחוצים סוגי אינטליגנציה שונים.

 

מן האמור תיאורטית עד כה בהקשר לאינטליגנציה, ניתן להסיק שמבחינת ההגיון הגרפולוגי, המאפיינים הגרפיים הבאים מהווים נקודת משען להגדרתה:

אוורור, ה"רוחב המשולש" (*ראה הסבר לפי מורטי בסוף המאמר), גמישות, הפשטה, שילוב, זרימה ומקוריות, כך גם המימדים האישיים לשליטה עצמית, ריכוז, ביטחון עצמי, תפוקה ויעילות, מעשיות, סכמטיות

 

עבור הגרפולוג הנודע ר. אוליבו (R. Olivaux),  ל"הסתגלות"  יש קונוטציות רבות עם "אינטליגנציה": מאפייני המקוריות, ההתקדמות, השילוב, העוצמה וההפשטה מצביעים על שיא ההגשמה האינטלקטואלית, היעילות החברתית והנדיבות – מעלות הנחשבות ביותר ע"י אלה המוסיפים לאינטליגנציה מימד חברתי.

 

לפני הדיון על סוגי האינטליגנציה ומאפייניהם הגרפיים, מוכרחים להציג סינטיזה מקדימה לאינטליגנציה:

מהירות + הפשטה + הכללה + בהירות

 

זהו חוק "מעשיות" כללי המחייב השגה מקסימום התוצאות במינימום ביזבוז זמן ומשאבים, כלומר דרך פעולה אינטליגנטית…  האינטליגנציה, בכל צורותיה וסוגיה, מהווה לא יותר מהדרך המובילה אל ההפשטה (abstraction). האינטליגנציה יוצרת סכימטיזציה, הופכת מושגים לסימנים, משתמשת בשפה כדי להתבטא וממציאה מעין "קצרנות" כדי לדחוס את רכישותיה.  ל. קורמן (L. Corman) מגדיר גם: "מיון המרכיבים הסביבתיים המוצבים במרחב מהווה את מקור האבסטרקציה בהחליפו את השלמות הקונקרטית של האובייקט, על כל פרט המתאר אותו באופן סכימטי, למשל הצורה."

 

סימני האינטליגנציה האיכותית

להלן הסימנים הבולטים ביותר הקשורים לאינטליגנציה האיכותית כפי שהובן ע"י קרפיה-ג'מין (Crepieux Jamin), הומברט (Humbert), פולבר (Pulver), מורטי (Moretti), מרקסן (Marchesan), טורבידוני (Torbidoni), בידולי (Bidoli), קאי (Caille), ברסרד (Bresard), בוסקט (Bousquet), ג'ילברט/שרדון (Gilbert/Chardon) ועוד. זוהי סינטיזה, שעליה ישנה הסכמה  בין המחברים הנ"ל:

 

סימנים ראשוניים

-גמישות, קלילות, זרימה או פרוגרסיביות

-מהירות שאינה פוגמת בקריאות (Peugeot)

-הפשטה, מתינות

-מקוריות (Humbert)

-שילוב או קישור לא מאולץ ובלי הלחמות (כולל גשרי אוויר)

-אוורור בין מילים ושורות

-בהירות, קריאות (Gilbert/Chardon)

-הרמוניה (צורה, תנועה, מרחב)

-סדירות יחסית ללא דיסקורדנטים

-"רוחב משולש" מאוזן (Moretti)

 

סימנים משניים

-קטן                                                                              – פרוד

-יציב, רך או קל (לחץ)                                                      – זווית תנודית קלה

-סימני ניקוד מדויקים (Hill)                                                           – בסיס אותיות משונן

-קוי T מאורכים

-זוויתיות, זוויות מרוככות או חלקיות

-קוים מעוגלים או רחבים

-זווית ישרה

-חדות

 

יכולת אנליטית וסינטתית

הפילוסוף ברגסון (Bergson) מגדיר אינטליגנציה כ"יכולת הבלתי מוגדרת לפרק, לפי כל חוקיות שהיא, ולארגן מחדש לפי כל שיטה שהיא." האנליזה היא חזרה בעקבות המסקנות אל הסיבות אשר עשויות להיות מוסקות מהן.  השיטה האנליטית מוצאת תחליפים פשוטים ושווי ערך לבעיה העיקרית. מצד שני, הסינטזה מהווה את השיטה לאימות תוצאות האנליזה ודרך להצגת המרכיבים כדי לספק הבנה גבוהה יותר של העובדות, בנוסף לראיה קוהרנטית של המסקנות.

 

סימני יכולת אנליטית                                                       סימני יכולת סינטטית

קטן                                                                               בינוני/גדול

עוקב                                                                             קשור/משולב

צר                                                                                רחב

מתון/זהיר                                                                      מהיר

ניקוד מוקפד

מפושט                                                                          מפושט

בהיר

זווית ישרה

מאוורר                                                                          מאוורר

 

השילוב המוצלח בין יכולת אנליטית ליכולת סינטטית מחייב קומבינציה של שני סוגי הסימנים, כמו גם כתב מאוורר, אישי ופולימורפי (ייחודי ובעל צורות חד פעמיות).

 

אינטליגנציה תיאורטית ו/או פרקטית

ד. דורנר (D. Dorner) ועמיתיו בגרמניה הוכיחו שלהבחנה בין האינטליגנציה התיאורטית לבין האינטליגנציה הפרקטית חשיבות רבה, ושמנהלים רבים נוטים לטעות בהחלטותיהם בשל חשיבה תיאורטית מדי או אבסטרקטית מדי.

 

סימני אינטליגנציה תיאורטית,                               סימני אינטליגנציה פרקטית

אבסטרקטית או מושגית                                       קונקרטית, טכנית, ידנית וכ'

 חשיבה דיוורגנטית (פלט מהמרכז)                                   חשיבה קונוורגנטית (קלט אל המרכז)

משולב, עוקב                                                      קשור

מאוורר                                                              קומפקטי

רווח שורות רחב                                                    רווח שורות צר

מקורי/מסוגנן                                                      תקני/קונבנציונלי

קליל                                                                  יציב/מוזן/כבד

גבוה+איזור תחתון קצר/מלאות                             הפרש אורכי גבוה

זווית ישרה                                                         זווית ימנית

פישוט                                                               תקני/זוויתי

ניואנסים קלים                                                    קצב, סדירות, בהירות

מהיר                                                                 מתון

ניקוד גבוה, לא סדיר                                            ניקוד נמוך ומדויק

כתב צר                                                             כתב רחב, מתקדם

קטן                                                                   גדול

תחילת אות בא. עליון                                          גשרי אוויר ישירים

 

 

אינטליגנציה מדיטטיבית

זוהי החשיבה המאפיינת פילוסופים והוגי דעות. להלן רשימת סימנים המאפיינים חשיבה מעמיקה, חיפוש אחר האמת והסקתה לחוקים.

 

פישוט                                                                        (חיפוש אחר מהות הדברים)

אוורור-יתר ("עריכת איים")                                        (כמיהה מוסרית לשלמות (ללא מעורבות רגשית)

סדיר/מתון                                                                 (התבוננות רפלקטיבית, מחקר)

ניקוד גבוה ומקדים                                                     (אמונה, ראיית המטרה)

קטן/גבוה                                                                   (ניתוח מושגי)

זווית ישרה                                                                 (חשיבה עצמאית)

בהירות                                                                       (חיפוש אחר האמת)

משולב/קשור                                                             (הגיון דדוקטיבי)

 

ניתן להוסיף גם את הסימנים הבאים:

 

העגלת קווים לימין                                                    (גמישות מחשבתית וסגפנות)

שפתי קו עדינים                                      (יכולת אבחנה של ניואנסים)

תנודיות קלה סביב זווית ישרה                  (כושר אבחנה)

קופצנות (scattante)                               (קישור מהיר של רעיונות)

תנודיות                                                 (הבנה)

 

 

סימנים ליכולות הפוכות: מדע שפה

 

מדע                                                      שפה

עצור-בשליטה                                        מתקדם

סדיר/קצבי                                             חי/מהיר/ניואנסים/לא סדיר

זווית ישרה                                             זווית חדה

רווח בין שורתי גדול                                רווח גדול בין מילים

קישורים                                                   שילובים/אותיות עוקבות

מתון                                                     מהיר

בהיר, מובנה, יציב                                               לא מדויק, פולימורפי, מגוון

ניקוד מדויק                                            ניקוד גבוה/מקדים

שלדיות                                                 מלאות או הפשטה (d לירית)

יציב/מוזן                                    קל/לחץ לא סדיר

זווית                                                     העגלה

א.ת. ארוך                                              א.ת. קצר

 

 

סימנים לחשיבה מתמטית

 

מפושט                                                  (אבסטרקטיות)

מרווח                                                    (כושר אבחנה)

קופצני                                                   (זיכרון, קישור רעיוני מהיר)

קטן                                                       (כושר ניתוח)

סדירות יחסית בין מרווחים                                     (ביקורת אובייקטיבית, הבנה)

מהיר/זורם                                             (אבסטרקציה)

קשור, משולב                                         (גמישות/מהירות מחשבתית)

מדויק                                                    (דיוק, תשומת לב)

 

 

סימני יצירתיות ואומנותיות

סימנים אלה מבטאים את חופש ההבעה, החוש הפלסטי, הדמיון הקודח וכו'

 

מלאות/ניפוח/קישוט                                (דמיון, אשליה)

חי/ניואנסים                                            (עושר ההבעה)

רחב                                                      (צורך להתבטא)

קו תבליטי/מוזן                                       (תפיסה חזותית וסנסורית מפותחת)

גדול                                                      (נוכחות, "מלאות אישית")

מעוגל                                                    (עושר פנימי)

משולב                                                   (קונסטרוקטיביות)

מקצב צורה + דל הרמוניה (Trillat)

פולימורפי/מקורי                                         (יצירתיות אישית)

שורות עולות                                          (יוזמה, חדשנות, אוונגרדיות)

ניפוח באיזור עליון ובאיזור תחתון                 (התרחבות הנפש, חושניות ופנטזיה)

ניקוד גבוה ומקדים                                                 (גירוי אידיאליסטי, מטרות על)

עקומות כפולות                                       (רבגוניות)

שיפודים                                                (רגישות חדה)

זווית חדה                                              (רגשות עזים – תשוקה)

אי סדירויות שיטתיות                              (גיוון מקורי סביב אותו נושא)

 

 

סימני אינטליגנציה "שכנועית" (Intelligence  Persuasive)

אינטליגנציה זו מחייבת מיומנויות ביטוי, כושר שכנוע ודיבור קולח.

 

זורם/ספונטאני/מתקדם                                        (נוכחות)

מהיר                                                                 (זריזות תקשורתית)

רחב/גדול                                                           (מוחצנות)

בהירות                                                             (רעיונות ברורים)

פתוח                                                                (פתיחות, הזדהות)

קשור                                                                 (הגיון)

זווית חדה                                                          (רגש מפותח)

זוויות מרוככות                                                   (זריזות)

מסולסל (לולאות)                                                   (מיומנות מילולית)

מקוריות                                                               (דמיון מפותח)

מלאות                                                               (יצירתיות)

קערות פתוחות                                                   (יכולת קבלה – רצפטיביות)

א.ת. מפותח ויציב                                                              (מעשיות)

קווים אופקיים וקווי סיום ארוכים ולחוצים                    (ביטחון מילולי)

ניקוד מקדים                                                       (אימפולסיביות)

שיפודים                                                            (חדות)

מרווח שורות ברור                                                            (ארגון ובהירות רעיונית)

 

 

סימני אינטליגנציה ביקורתית

דחוס או רחב בין אותיות                                      (נוקשות או פתיחות רעיונית)

קטן                                                                   (ניתוח של פרטים)

לחץ קל                                                              (תפיסה של ניואנסים מעודנים)

זוויתי/שלדי או משולב                                          (חשיבה חקרנית)

קערות                                                               (תחכום)

כפות (סיומות יורדות)                                          (זהירות)

שיפודים                                                            (תחכום תיאורטי או פרקטי הפועל ביקורתית – Pulver)

מפושט                                                              (אובייקטיביות, תפיסת העיקר)

זווית ישרה + שורות ישרות                                                 (דעות עצמאיות וניטרליות)

בהירות                                                             (ביטוי מילולי ומושגי מדויק)

 

 

בשל החשיבות הרבה, בהקשר לאינטליגנציה, לתפיסת מציאות בהירה, ליצירתיות וליכולת האבסטרקציה וההפנמה, נציג להלן את המשמעות הבסיסית של המרווח בין מילים, ה"רוחב המשולש" לפי מורטי (Moretti) והכתב האידיוסינקרטי לפי א. קאיי (E. Caille):

 

המרווח בין מילים

מרווח  בין מילים ברור מבטא תפקוד תקין של האונות הקדמיות במוח מכיוון שעל פי אנוג'ון (Anojun), דס (Das), פריבם (Pribam) ולוריא (Luria) אלה אחראיות על התפקודים הבאים:

 

  • שיפוט שמאפשר הערכה אובייקטיבית של הפעילות המניעה (Pribam).
  • המכניזם ש"מאשר את הפעילות" המאפשר לתוצאותיה להתקיים בהתאם לכוונה הראשונית (Anojun).
  • בסיס מבני לתכנון המסדיר את הפעילות, מבקר את האלמנטים המהותיים ומתכנן את הצורות המורכבות של הפעילות (Hecaen & Albert, 1978)
  • יכולת לשמר את הכוונות, שליטה עצמית של הדחפים ותפקוד מבוקר, תוך הכרה בטעויות ותיקונן (Luria).

 

הריווח קשור למושג "אינטליגנציה". בוהם (Bohm) טוען ש"ההבדל בין האינטליגנציה של אנשים עם פיגור שכלי לבין זו של האנשים הנורמלים הוא חוסר ראיית המכלול והקושי לחזות מראש. המפגר מבין רק את הקרוב אליו ביותר, הקונקרטי, מה שכאן ועכשיו."

 

הריווח משקף גם את ה"אינטליגנציה המילולית", מכיוון שזו מצריכה "שיקול מודע בעזרת המרחק הסלקטיבי הנדרש כדי ליצור מושגים, התרחקות מעולם חסר ארגון והתבוננות כוללת תוך מיון מידע חיצוני". כמו כן, הריווח נקשר ל"הגות". ס. ברסרד (S. Bresard) אומרת בהקשר זה: "הגות מבוקרת ומאוזנת מהווה משקל נגד לאימפולסיביות ולספונטאניות של התשוקה החייתית…ההגות מחייבת נסיגה מהיוזמות הספונטאניות." לכן אנו מוצאים תאום מושלם בין לוריא (Luria),  ברסרד (Bresard) ומרקסן (Marchesan), היות והריווח משקף את הבהירות המחשבתית ואת ההתבוננות העצמית המודעת.

 

הגרפולוגים הגרמנים מכנים ריווח (articulation) למושג שהצרפתים קוראים אוורור מרחבי (spatial aeration), כלומר, רווח ברור, רחב, בין מילים ושורות. נהוג ליחס זאת ל"מבנה הרמוני של האישיות." רודה וויזר (R. Wieser), בקונטקסטים אחדים, מיחסת זאת לשיקול דעת, פאוזות נשימתיות. ריווח מוגזם מעיד על חוסר מגע, חוסר אפקטיביות ושיפוט לקוי, הכותב "מתפלסף קבוע" מבלי להתיחס לדעות חיצוניות. ר. וויזר מוסיפה: "…קיים יחס קרוב מאוד בין היכולות האינטלקטואליות ובין התמונה הגרפית: המיומנויות מתגלות בפנינו בעיקר באמצעות סוג ואיכות הריווח בין מילים ושורות" (מתוך Handschrift, Rhythmus, Personlichkeit: Eine Graphologische Bilanz).

 

הפישוט הגרפי

פישוט באמצעות אלימינציה של סלסולים באזור העליון ובאזור התחתון, הכתיבה באותיות רבתי טיפוגרפיות (בלטינית) ובקוי אותיות בסיסיים בלבד – אלה מהווים סממן להתפתחות (אבולוציה) החברתית-תרבותית שחווה הכותב, כאשר האינטליגנציה המולדת שלו מהווה נתון פתיחה.  להלן מוצגות האינטרפרטציות הבסיסיות של הכתיבה המפושטת:

 

* הפנמה חברתית – תרבותית של המהויות והיסודות או אינטגרציה אישית של המהות כתוצאה מהיכולות       האבסטרקטיות והאידאציה.

 

* הבחנה בין העיקר והמשני וסלקטיביות של רעיונות, מושגים ומחשבות המאפשרת התייחסות לבעיות לפי מערכי חשיבות.

 

* שיפוט אובייקטיבי עצמאי וביקורתי המוכיח התעניינות בעולם האובייקטיבי.

 

* העברה של המושג האבסטרקטי (הרעיון הטהור) לעבר המציאות הקונקרטית (המשגה של רעיונות אבסטרקטים).

 

* רציונליזציה שעוצרת את הדמיון, את ההתפתחות הרגשית ואת המיניות (באופן שלילי: יובש המושגים).

 

* תפיסה והערכת המהויות במטרה לא לאבד את חוש המציאות ולהסתגל לעולם החיובי.

 

* ביטוי יעיל והקפדה על דיוק הרעיונות כיסוד לסכימטיזציה של מושגים, היבטים ונושאים.

 

* הסתגלות למציאות אתית, אידיאלית או תרבותית.

 

* זיכרון ערכי, אסוציאטיבי ומשמר.

 

* תפוקה יעילה וניצול מרבי של משאבי הזמן והמאמצים.

 

ה"רוחב המשולש" לפי מורטי (Moretti)

 

טורבידוני וזנין (Torbidoni & Zanin) פיתחו את המשמעויות ל"רוחב המשולש", הבחנה שהיתה ברורה כבר למורטי (Moretti):

 

1.רוחב אותיות                             2.רווח בין אותיות                                               3.רווח בין מילים

–  הבנה                                     –  הערכה נסיבתית, התחשבות                 –  הגיון ביקורתי ומחשבתי

(אובל 10/10)                              (רוחב 1.5/2 אובלים)                             (רוחב  3/6 אובלים)

 

* הערת המתרגמת: לפי גישתו של הגרפולוג האיטלקי מורטי, האובלים מתייחסים למרחב העגול הנתפס ע"י האות ביחס לעצמה, כתקן מדידה של המרווחים.  רוחב אות 10/10: שוויון מידות בין גובה ורוחב האות.

 

 

להלן האינטרפרטציות של האיזון ברוחב המשולש:

 

* איזון בכל המיומנויות.

 

* יציבות רגשית: שליטת החשיבה ההגיונית-ביקורתית על הדחפים והדמיון.

 

* התבוננות והערכה אובייקטיבית של דעותיהם של אחרים ושל הנסיבות המביאות לידי החלטה.

 

* חשיבה מבקרת את הצרכים והגירויים החיצוניים.

 

* יכולת חיזוי.

 

* כושר העמקה בבעיות (מתימטיקה, פילוסופיה וכו') והערכה של דרכי הפעולה המעשיות, האוביקטיביות והערכיות.

 

* חוש אחריות, רצינות ומהימנות.

 

 

הכתב האידיוסינקרטי לפי א. קאיי (E. Caille)

 

בספר Inteligences et écritures, א. קאיי מצביע על כך שאצל 89% מבעלי האינטליגנציה ה"מכלילה", נראה סוג של כתיבה מורכב המאופיין כלהלן:

 

  • מקוריות הצורה ומקצב מרחבי.

 

  • שילובים אישיים.

 

  • צורות פוליפורמיות חד פעמיות או צורות "עירומות" (מפושטות).

 

סך הכל, מדובר בכתיבה המתרחקת מן התקן. מה שהצרפתים מכנים כתב "evolue". זוהי למעשה, כתיבה אישית במיוחד. בקיצור, מדובר באיחוד בין תופעות של מקוריות + שילוב + פישוט + אוורור, מכאן המאפיינים הכלליים הבאים:

 

* אבסטרקטיות אינטלקטואלית, כושר סינטזה, ראיית מכלול.

 

* זיכרון ואסוציאציה של רעיונות. רעיונות פוריים.

 

* יצירתיות של ערכים, תיאוריות ודוקטרינות.

 

* דאגה אתית ומוסרית.

 

* אינטליגנציה דיוורגנטית (Guilford).

 

פולימורפיות (אותיות שונות זו מזו בצורתן, כתובות בחיוניות) מאפשרת לגוון, לאלתר, ליצור מטפורות, לבטא "הברקות", תמונות ודימויים.

 

הקומבינציה המקורית מאפשרת רמת דדוקטיביות זריזה המניעה למציאה ויישום של פתרונות מורכבים, ליצירת אסוציאציות חדשות ולעיבוד היפותיזות מקוריות.

 

 

אשמח לדעת, שבאמצעות תרומתי הצנועה, הצלחתי להאיר במקצת נושא כה מורכב כמו האינטליגנציה ומאפייניה הגרפיים, במטרה לאפיין יכולות יחודיות ואישיות.