בחרו עמוד

השפעת הצבא על אישיות הצעירים והשתקפותה בכתב ידם חווה רצון

תרגום אהובה אברמסון

 

 

אולי במידת מה של פזיזות, לקחתי על עצמי יוזמה להציג בפניכם תמצית  בנושא מאד מגוון          ובעייתי, שכבר זמן רב  מרתק אותי : השפעת הצבא על אישיות הצעירים והשתקפותה בכתב ידם.

 

הרצאתי איננה מבוססת על תוצאות סטטיסטיות גלובאליות כיוון שזה יכול להעיד על רציונל מדעי לא תקף אבל ההרצאה שלי  מכילה  עשרות כתבים הלקוחים מיותר מאלפיים הדגמות שהיתה לי הזכות לנתח במשך העשור האחרון, ושאמפירית, הם מגלים קווים מאפיינים. כל זאת מבלי לשכוח שכל אדם הוא יחידני במבנה אישיותו ובתגובותיו.

 

כמה מילים על המאפיינים הספציפיים של הצבא הישראלי והשפעתו, שהיא  מרכזית ומאד דומיננטית  בחיים החברתיים והפסיכולוגיים של האנשים . הצבא מהווה אירוע מרכזי בחיי המתבגרים . זהו תשקיף מעורר מצבי לחץ “tension building” ממדרגה ראשונה ליותר   מ 90% מהנוער בגילאי 17-19, הנקראים לשרות הצבאי. הבנים במשך 3-4 שנים, הבנות 2-3 שנים . כלומר שהשאלות הראשונות במעלה הנוגעות לתכניות העתיד המכריעות : לימודים, מקצוע, משפחה וכו' אינן יכולות להישאל  אלא אחרי גיל 20 . עד גיל זה הצעיר  משולב  בבית ההורים ותלוי בהם. מה שמסביר "התבגרות מתמשכת" מאד משמעותית.

 

במשך 50 שנה של מדינת ישראל הרבה נשתנה וממשיך להשתנות בכל התחומים וגם בצבא. דור הסבים והאבות  השתתפו בכמה מלחמות גדולות ובכמה מלחמות קטנות. כל המלחמות הללו היו התגרויות מצד היריב, כך שהחלק של ישראל במלחמות אלו נחשב להגנה עצמית חיונית, וזאת בניגוד למלחמות התקפיות שנחשבות לבזויות. סיטואציה זו יוצרת ראייה היסטורית של מדינה קטנה חסרת מוצא הנאלצת להגן על עצמה בצורה הרואית נגד אויב הרבה יותר חזק.

ראייה זו של מלחמת קיום עיצבה את רוחם של כמה דורות של ישראלים ויחד אתה ניתן הדגש על השלום כאידיאל מנטלי ואמוציונלי, לא פחות מאשר כפתרון אפשרי יחיד. אינני עוסקת פה בפוליטיקה. אני רק רוצה  ליידע אתכם לעובדה שדוקטרינה  זו היא חלק אינטגרלי של החינוך של חלק נרחב  של הצעירים הישראלים מגיל מאד רך. זה מושרש חזק בנפש הישראלים כדו ערכיות מוסרית המקשרת את המלחמה למען הקיום עם המאבק לשלום.

 

העשור האחרון הביא עמו שינויים רבים. המגויסים  הצעירים המשרתים בצבא בדור זה לא ראו מלחמה ממש, אבל מכירים התנגשויות, התקוממויות, תנועות מחאה בשטחים כבושים, שדוכאו בזמן האחרון  והתקפות אלימות בעלות אופי טרוריסטי שהחמירו על תושבי הצפון.

אלה האחרונים פעלו משטח לבנון, והדיכוי המאסיבי של הצבא הישראלי הגיב לעיתים בהתקפת נגד: מצב זה הדאיג חלק גדול מהחברה הישראלית והעיתונות עסקה בכך בהרחבה .

החשש הוא מפגיעה ברעיון  הנעלה של מלחמת הגנה, שעלול להחליש את המוטיבאציה של הצעירים להילחם, שעד עתה היתה מאד דומיננטית. אבל כל האירועים האחרונים יצרו סימנים אפשריים שהאווירה הכללית המנטלית, מובילה כיום לשינויים  אקטואליים. האמביציה להגיע לחייל קרבי היא של מרבית הבנים, תלמידי כיתות סיום . "להיות קרבי" נשאר מקור לסיפוק, לכבוד וליוקרה, מה שנמשך אחר כך גם בחיים האזרחיים. כאן כמובן הבנים מובילים. הבנות, בדרך כלל, אינן משתתפות ישירות בקרבות, אבל הן ממלאות תפקידים מגוונים ולעיתים משימות מאד אחראיות, שאינן נטולות סכנה.

ישנם גם הסמלים האישיים של גיבורי הצבא שהיו גם שומרי השלום כמו יצחק רבין, משה דיין, מפקדים בצבא שאחרי המלחמות הפכו למדינאים ששמו בראש מעיניהם את המאבק למען השלום .

דוגמא 1:

דוגמא 1 A

כתב יד וחתימה של רבין

 

מאפיינים שונים אפילו מנוגדים. רבין , איש חשיבה מופנם אפילו ביישן רציונלי.

 

דיין אכסטראוורט, בעל דמיון, אימפולסיבי , אינטואיטיבי.

 

בהסתכלות על שתי החתימות:

אנרגיה חיונית, כוח רצון,  אוטוריטה בשתיהן.

 

 

דוגמא 1 B :

כתב יד וחתימה של דיין.

 

 

ההכנות להרצאה זו הביאו אותי למסקנה מכאיבה, שבלתי אפשרי במגבלות הבלתי נמנעות של זמן הרצאתי לתת לכם תמונה מקיפה ומלאה,  למגוון השינויים והחוויות שבהתנסויות הצבאיות של הצעירים והשפעתן על התפתחות אישיותם.

אני מקווה שהכתבים שאציג לפניכם ימחישו לכם משהו על נושא מסובך זה, שללא ספק מורכב תמיד מאינטראקציה בין מרכיבים:  המשפחה, הילדות, הבגרות והתנסויותיה, התיפקודים,  הסיטואציות הצבאיות של כל פרט, שיש  חלק שהצבא עשה להם טוב, ויש חלק שיצאו מתוסכלים, מושפלים ולעיתים שבים למשברי גיל ההתבגרות.

 

הדוגמאות הראשונות : שני כתבים , ילד וילדה בתקופת ההתבגרות שהיתה שלווה  ורגועה. האינטליגנציה שלהם ממוצעת, מבית טוב. הילדה  שרתה, כמו הרבה אחרות, כמורה במספר בתי ספר של הצבא, כדי לשפר את השכלת החיילים שלא סיימו 9 כיתות חובה. היא הצליחה יפה. היא סימפטית, מסבירה פנים. הכתב: מעט עגלגל –   אזור עליון  נמוך – בלום- .  חתימה זהה לכתב.

 

דוגמא  2 : נערה

 

דוגמא 2 A : גיל 13

כתב

 

דוגמא 2 B  גיל 18 (בצבא)

כתב

 

דוגמא 2 C : גיל 22

כתב

 

הנער : פחות חברותי מהנערה. כתב קטן , לא מהיר, ורטיקלי. לחץ ותנועה מתוחים. אותיות הדוקות. מילים ושורות מרווחות. כללית כתב מוקפד.  הצבא  לא גרם לשינויים קיצוניים, אבל הוא בגר: יותר ביטחון עצמי, האגו התחזק.  הוא עשה את שרותו בצבא בחיל צנחנים.  ניתן לומר שהצבא עשה לו טוב, הוא מצא הרבה חברים, ( החתימה מעידה על כך ) . לימודים: הנדסה טכנית.

 

דוגמא 3 : נער

 

דוגמא 3 A: גיל 15

כתב

 

דוגמא 3 B : גיל 22

כתב

 

למעשה "החברה"  זו הזכות הגדולה של הצבא . בשביל הרוב השהות יחד בצבא משמעה, להיות קשורים אחד לשני על ידי חוויות קיומיות.  זהו קשר של אחווה, רגשי ידידות שנמשכים כל החיים, ולאנשים מסוג זה הם תורמים לחיברות ולביטחון ובמובן מסוים מעשירים את החיים. זה במיוחד נכון לאילו שהיו ביחידות קרביות.

 

דוגמא 4 : צעירה אינטליגנטית

 

בגיל 16 , כתב של משבר גיל ההתבגרות. בקרה גרועה של המרחב. חוסר סדירות של הצורות, של התנועה ושל הלחץ.  מיד אחרי גיוסה היא הוצבה (באופן יוצא דופן) בקורס קצינות  ואחרי סיום הקורס עשתה בהצלחה את שירותה כקצינת קשר. השינוי בכתבים מדבר בעד עצמו.

 

דוגמה 4 A : בגיל 16

כתב

 

דוגמא 4 B : בגיל  20

כתב

 

אבל הצבא אינו תמיד גן עדן. בשביל חלק  גדול של הצעירים זוהי תקופה קשה, לעיתים מאד מאד קשה במיוחד לבנים, למרות העובדה שהם אינם נקראים למלחמה ממש אבל נקראים לפעולות  נגד התקפות ליליות של טילים ופיגועים שונים, הבאים מהרי לבנון ומכוונים כנגד תושבי הצפון. או אולי מה שאני אמורה להגיד:  "בגלל עובדה זו"? , כי כולם מסכימים אצלנו שכל המלחמות  של העבר היו פחות הרסניות מנקודת ראות מוראלית ופסיכולוגית, מאשר ההתנגשויות עם הכנופיות  הרצחניות של ההווה.  פעולות אלו נעשות על ידי צעירים איכותיים, שעברו הכנות ומבחנים לא רק צבאיים אלא גם מבחנים אישיים . הם נחשבים ביחס לאחרים צבא בה' הידיעה.  הכוונה  לאיסור לשלוח יד על אזרחים, שאינם חמושים, עיקרון שהשליטה עליו לעיתים מאד קשה. מדובר במיעוט, אבל את יחס הכבוד וההערצה של כל אזרחי ישראל כלפיהם קשה לתאר. החלטתי להשאיר אותם מחוץ להרצאה  זו בגלל מיגבלות הזמן.

 

הנה עתה כמה דוגמאות מקרים יותר מסובכים מהקודמים:

דוגמא 5 : גבר (שמאלי)

אינטליגנט, עצור, ביטחון עצמי בעייתי, טיפוס אמוציונלי רגיש , כשרון למוסיקה.

 

דוגמא 5 A : גיל 18 לפני הצבא.

כתב

 

רצה לבקשתו להגיע ליחידה קרבית אבל לא החזיק בה מעמד ונכנס למצב של דיכאון (אין כתבים מאותה תקופה). בעקבות טיפול פסיכותרפי מצד הצבא.  המשיך את שרותו במחשבים, שרות שעשה לו טוב, כמו כן השתתף בפעילויות מוסיקליות של הצבא וסיים את שירותו ללא מכשולים.

 

דוגמא 5 B  : בגיל 19 . כמה זמן אחרי שינוי  העיסוק. כתב יותר משוחרר , יותר קטן, פחות בצקי אבל תמיד איטי , עצור וקו לא גמיש.

כתב

 

הכותב יצא מן הצבא לא במצב של מצוקה, אבל בלי התחושה של הצלחה שלה ציפה. הוא החליט ללכת "לראות עולם", כמו אלפי צעירים ישראלים אחרי הצבא (הם נקראים "התרמילאים").  מסע זה ארך 3 שנים והנה כתב ידו אחרי השיבה. לאחר מכן היה אסיר תודה למה שהצבא עשה בשבילו. הוא התחיל את לימודי המוסיקה שלו והשתחרר מהטיפול התראפי . שלב סיום  ההתבגרות בגיל 23, שכלל איננו חריג .

דוגמא 5 c  אותו כותב  בגיל 23 שיפור ניכר.

כתב

 

למעשה , הצבא הישראלי הוא גם מפעל תיראפויטי וחברתי. הוא מעסיק בתוכו מספר גדול של פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים. וזה מספק לצעירות מבחר עיסוקים מאד מבוקש.

הנה שתי דוגמאות של אלו, שמצאו סיוע תודות לטיפול של הצבא, שאותו לא היו מקבלים בתנאים האזרחיים.

 

דוגמא 6 : אשה

 

מילדות, ניצול מיני קבוע על ידי האב ועל ידי האח.

תדירות הופעתה בבית הספר, לא סדירה. בגיל 16 ברחה רחוק מן הבית והסתתרה, ללא מגורים קבועים. אטרקטיבית, אינטליגנציה טבעית, חלמה להיות ילדה טובה , שתהיה לה משפחה, שתהיה  אהובה אבל לא הסתגלה.

מעולם לא סיפרה על מה שעבר עליה. בגיל 17 קבלה זימון לצבא ולמזלה התקבלה. תרפיה אינטנסיבית, עבדה באדמיניסטרציה . הגיעה להבעה עצמית, סיימה את השרות, מוכנה לחיים נורמליים.

דוגמא 6 A : בגיל 17 , לפני הצבא

כתב

 

דוגמא 6 B:  בגיל 18

כתב

 

דוגמא 6 C  : בת 19.  בסיום  הצבא

כתב

 

דוגמא 6 D: בת 30.  נשואה  + שני ילדים.

בעל מפרנס , היא לומדת.    וכל הזמן בטיפול

 

דוגמא 7 זכר

צעיר שבא  להתייעצות אצלי בקדם התבגרות. משפחה שחלקה עוסקת בפשע , אחים שנולדו בכלא . נמסר למשפחה שטיפלה בו במסירות והשפיעה עליו אהבה. יחסים טובים . בביה"ס הוא התנהג טוב , אבל נהג לגנוב מדי פעם דברים קטנים, "קלפטומן". קרוע אמוציונלית בין שתי המשפחות.

 

דוגמא 7 A : בן 11,6 שנים

כתב

 

כתב בעל תנועה וקו מופרעים . זהות לקויה, חרדת נטישה. ה"ורטג" מדגיש אגרסיביות  מודחקת וכן  נטייה טבעית לטכניקה ולצורה. אחרי זמן רב שלא ראיתי אותו, מצאתי אותו כמה שנים אחרי השרות הצבאי שלו. שם טיפלו בו ואיפשרו לו לעבור קורס מקצועי.

 

דוגמא 7 B  בגיל 27 , נשוי + שני ילדים  השתלב יפה בסביבה המשפחתית, החברתית והמקצועית.  בן זוג ואב מסור.

 

כתב היד

 

אבל הכתב משקף סימנים מתונים של אמביוואלנטיות ושל אגרסיביות מודחקת. נדמה שיש לו מדי פעם התפרצויות של כעס ואז נוטה להכות את ילדיו, הצבא יצר אפשרויות פורקן משמעותיות, אבל קווי האופי לא נעלמו.

 

ללא ספק ישנם טיפוסים שהצבא לא מצא להם פתרונות או אפילו לא  יכול למנוע את הדיכאונות, את הלחצים, או ההתדרדויות הנפשיות , ה"זעזועים " הפסיכולוגיים היכולים להתגלות או להחמיר בזמן השרות הצבאי.

 

דוגמא 8: נער

דוגמא 8 A :

לפני הצבא, בגיל 17 בכיתת סיום, תלמיד ממוצע, יתום מאב.

כתב

 

(שמאלי) כתב בעל נטייה שמאלה טונוס חלש , קו חלש, צר . מרחקים בין מילים . אחידות, רישום די ריתמי , בלונים "גולשים", מופנם, בודד, חולמני.

הביע את רצונו החזק להיות "קרבי" בצבא.

 

דוגמא 8 B:

גיל 18. אחרי כמה חודשים בשרות  ביחידה  צבאית.

כתב

 

הכתב השתפר. יותר אנרגיה וחיוניות. יותר פשוט  מתיישר מעט. הוא עבר טוב את האימונים הצבאיים . יש לו חברים – עמיתים . והוא מרוצה.

דוגמא 8 C:

גיל 19 . אחרי עוד חצי שנה . שניים מחבריו נפלו בקרב . הוא נכנס לדיכאון נפשי. הפסיק לתפקד ושוחרר.

כתב

 

התקף חוזר מובן מאליו.  חזר אליו.  תראפיה מסובסדת על ידי הצבא.

 

ישנן כמובן גם בנות צעירות שאינן מחזיקות מעמד בצבא. אבל אצלן זה יותר נדיר מאשר אצל בנים, משום שכללית התנאים שלהן פחות קשים. כמו כן,  משום שהן יכולות למצוא מוצא "מכובד " כדי לעזוב. למשל,  להתחתן, – מה שמשחרר אותן מהחובה הצבאית. דוגמא וכתב של נערה מאד צעירה, שאחרי חודש אחד של השרות ובגיל פחות מ-18 התחתנה עם אהבתה הגדולה, לגבר  מבוגר ממנה בכמה עשרות שנים כדי להשתחרר.

 

 

דוגמא 9

דוגמא 9 A : גיל 17

כתב

 

דוגמא 9 B : גיל 19

כתב

 

לכידות גרועה, חוסר גמישות, תנועה לא מאוזנת. הנישואין גם כן לא הצליחו. האם היתה עושה טוב יותר אילו נשארה בצבא ? קשה להגיד…

 

דוגמא 10 : אשה

  • בית מסוכסך ואלים , אב נואף , אם קורבן פסיבי, דפרסיבית. היא נשבעה לא להיות כמו האם.  בגיל 17 אובססיבית, עצורה, נוקשה.

 

הצליחה (דבר נדיר) להיות משוחררת מהצבא כבר בהתחלה. עד גיל 20 בנתה לעצמה אישיות קשה מאד דומיננטית , אוטוריטאטיבית. בהסתכלות בכתב המסובך ניתן לשער שהיא עשתה טעות: ייתכן מאד שהצבא היה עושה לה טוב.

 

דוגמא 10 A : בת 16

 

כתב

 

דוגמא 10 B : בת 21 (הגדלה x 1,5 )

 

כתב

 

אני מגיעה לסיום  ההרצאה שלי. אני מצטערת שלא יכולתי להציג אלא אספקט חלקי מנושא כל כך מסובך ומגוון.

נמנעתי מהתייחסות  למיעוט קיצוני שהוא : מצד אחד האליטה של הצבא , כמו הטייסים , חיילי הסיירות הלוחמים בגבולות הצפון ( מהם איבדנו , ברגע זה ממש , 73 מהטובים על ידי תאונה שהכניסה את כל ישראל לאבל), ומצד שני העבריינים, המכורים לסמים, הפסיכופטים, שנדירים במסגרת של הצבא, אבל  ניתן למצוא אותם בכל מקום .

 

אחרי שעיינתי ושקלתי את הנושא בשלמותו במידת היכולת, החלטתי להתמקד ברוב הנוער שמגויס לצבא, ואני מקווה שתרמתי  מעט אינפורמציה על השפעתה הכללית של ההתנסות הצבאית על התפתחות  מגוון האישיות של הצעירים והתבטאותה בכתב ידם .

 

תל אביב , מרץ , 1997